אחת השאלות המסובכות יותר של הפילוסופיה מאז ומתמיד היא: חופש מה הוא? אחרי אלפי שנים של התלבטויות והיסוסים, היוונים באו והמציאו את הדמוקרטיה ואת חופש הדיבור. שוב ריבים והתלבטויות על הגדרות וזכויות הובילו לשלב המורכב הבא: חופש העיתונאות המודרנית.
מה מוטב שנידע? מה מותר לעיתונים לפרסם? האם בכלל יש דבר שאסור לספר? יש בכלל כזה דבר ידע שמזיק לאוכלוסיה הכללית?
אומנים רבים עסקו בשאלה, וגם לא מעט משפטנים, פוליטיקאים וכן, עיתונאים. הכל סובב סביב השאלה הראשונית ועתיקת היומין של "מה זה חופש?". האם לתת לבן אדם להרוג את עצמו בשתיה מופרזת זה חופש? כן, כל השאלות משתנות בהשפעת המוות כאותה אמת מוחלטת של חוקי המתמטיקה שמשתנים בהשפעת האין סוף.
אז בואו נשאל שאלה עם מרכיבים מנותקים מהנושאים הכבדים. כשסלב משחרר לחץ ואוכל 7 קאפקייקס, או בוכה בלוויה של דוד שלו, כמה זה דבר שחשוב לדווח עליו בעיתונים? גם אם נטען שזה עוזר לנו להבין את האישיות של אותו אדם, האם זה ישפיע גם על הרצון שלנו לראות/לשמוע את אותו סלב?
או בואו נזכור את כל המהומה סביב באג שנת ה-2000. כמעט 20 שנה אחרי, יכולים להגיד שזו הייתה סערה בכוס מים, כי שום דבר לא קרה, ואף אסון לא התגשם. ובטוח שהמעבר החלק התקיים רק בגלל כל המהומה סביב העיניין?
אם לא יכולים לפתור את השאלה עכשיו, לפחות יכולים לקחת את העיתונים ולהשתמש בהם לשיפור החיים, במקום לתרום אותם לבעית זיהום כדור הארץ. עיתונים הם חומר מושלם לרקע של אמנות שמקורה באיטליה של מאה ה-15, אמנות שנקראת דקופאז'.
החודש אני מזמינה אותכם ליצור אירגונית קטנה ומטריפה מחומרי מיחזור הנמצאים בהישג יד של כל אחד: צנצנת מכוסה בפיסות נייר עיתון.
אז יצירה חופשית שתהיה לנו!!
פרויקט: אירגונית עפרונות/מכחולים/מסרגות
טכניקה: דקופז'
ציוד: מספריים, דבק לבן, קערה;
חומרים: עיתונים למיחזור, צנצנת ממוחזרת (ריקה ונקיה) אופציונלי: מדבקות, קישוטי נייר, סרטים, תחרה
אופן העבודה:
• בקערה או קופסת יוגורט/קוטג' ממוחזרת, מערבבים דבק לבן עם מים, בנפחים שווים (אותו נפח דבק ומים). מומלץ להכין כחצי כוס תערובת.
• מוודאים שהצנצנת נקייה ויבשה מבחוץ ומבפנים (מבחוץ כדי שפיסות העיתון יידבקו ומבחוץ כי אחרי שהיצירה מוכנה, לא נוכל לשטוף אותה יותר – אסור להרטיב); קורעים את דפי העיתון לחתיכות בערך בגודל כרטיס ביקור.
• טובלים את פיסות העיתון בתערובת הדבק ומצמידים לצנצנת בעדינות ובזהירות, בצורה חופפת, אחת בפעם. מצמידים בקפדנות ומוודאים שאין בועות אוויר לכודות מתחת לעיתון.
• עובדים בצורה שיטתית, מסביב – קרי לא להדביק פיסה כאן, פיסה שם, אלא ממקום אחד מסביב לצנצנת ולכל הגובה.
• ממליצה לכסות את כל הצנצנת, כולל תחתית; כשמכסים את הדפנות העליונות מספיק רק ללפף כל פיסה פנימה, כך שהזכוכית לא תבצבץ מבעד לציפוי. אני ממליצה לעבוד כך, כדי שאם היצירה תיפול ותישבר, לא יהיו בכלל שברים שייתפזרו ויסכנו.
• מומלץ לכסות בלפחות 2 שכבות עיתון, ולא יותר מ-4. משאירים את היצירה לייבוש לפחות 12 שעות (עדיף 24) אחרי כל שכבה.
• אחרי שהשכבה האחרונה התייבשה מומלץ לקשט במדבקות, תמונות גזורות ממגזינים, קישוטים קנויים או כל דבר אחר שמוצא חן בעיניכם. מומלץ לא לכסות את כל רקע פיסות העיתון בקישוטים, אלא להישתמש רק בכמה קישוטים ספורים.
תהנו!!! ואל תתביישו להכין כמה כאלה שאתם צריכים, בגדלים/צורות/צבעים שונים!
אירינה דלח – מדריכה למלאכות יד
054-7512730; [email protected]
RedCat– סדנאות וערכות יצירה
https://www.bizmakebiz.co.il/Home/Products
