הייתי שם בחלום הרע בסיוט של חיי
וחזרתי מהגהנום… שם במחלקה האונקולוגית
הכאב הצורב, הבכי,
זעקת הכאב שנשמעה מהחולים
ולאחר שעות הדממה הנוראית…
זהו זה נגמר…
תם ונשלם לחולה… אך לא לאלו שנותרו כאן…
עכשיו זה רק מתחיל… תחושת האובדן הכאב הצער
הריקנות הנוראית…
זוכר גם זוכר את הימים והלילות שם במחלקה
אתכם המלווים עם עיניים טרוטות ודומעות מכאב כמו
הייתם הלומי קרב, שוחחתי עם חלקכם, ראיתי את הסיוט
את השבר ההלם, תחושה איומה שהחיים ביום אחד התפרקו
ולא יחזרו למה שהיו…
הכל התנפץ והפך הכל לבלי הכר. בבת אחת כמו גל צונאמי
ראיתי את כאבכם ואת אובדנכם וכן כאבתי והצטערתי על כל
אדם ומשפחה נוספת שהצטרפה מידי יום ושבוע למעגל האיום
הזה. כבר אז שלחתי לכם את אהבתי אך לא ידעתי…
מה ולמה, כל כך רציתי לחבק כל אחד ואחת מכם לעודד לתמוך
לתת יד, לנחם…
בין כל זה הייתי שם איתך ולמענך מושא אהבתי שלי יום יום
ישוב ליד מיטתך ובלילה במזרן שוכב ליד מיטתך, ייחלתי
לרפואה שלמה עבורך, גם באותו יום נורא אני זוכר שנשלחת
לצילום ראש מחשש לגרורות במוח…
אני קבלתי היתר להיכנס יחד איתך לחדר הצילום, הלבישו אותי
במגן ועמדתי שם בצד וכל אותם רגעים התפללתי שלא לא לא
לא יכול להיות שזה הגיע גם לשם,
הייתי כל כולי באנרגיה מועצמת ברמות שאין לתאר, הייתי משוכנע
שאציל אותך ואת תצאי מהסיוט הזה…
אני שהייתי בכאב ובנורא מכל, קורא לכם אנשים אהובים
ומושיט לכם את ידיי ואת ליבי הכן,
אתם שרוצים ונמצאים עדיין בכאב ובאובדן…
דעו שאתם לא לבד אפשר אחרת, אני כאן בשבילכם…
אני החזרתי את עצמי לחיים ויצאתי מן האובדן…
בחרתי לחיות ולרקוד את החיים כי זה חשוב ונחוץ
כל עוד אנחנו כאן חשוב לחיות את החיים במלואם
שלכם ולמענכם
דן אור
נייד-0545614577
