כהורים אנו אחראים לילדינו החל מהלידה ועד מותנו . נכון בגיל 13 אנו אומרים בבית הכנסת " ברוך שפטרנו מעונשו של זה " . אומנם זו האמירה אבל במציאות המודרנית הילדים היום גם בתקופת הלימודים הצבא ואף מעבר לכך נשארים לעיתים להתגורר בבית כדברי השיר " הילד בן שלושים יש לו חום גבוה …. הוא שוכן בחדר נעוריו…"
תפקיד ההורות הוא תפקיד ייחודי אשר ממשיך לאורך כל חיינו ואף לאחר מותנו . ולמה הכוונה?
כשם שאנו מתכננים במהלך החיים את הרכישות שלנו, מבטחים את רכושנו, בריאותינו והדברים החשובים לנו כך עלינו לתכנן את חלוקת הרכוש שצברנו לאחר מותנו.
הסדרת חלוקת הרכוש כאשר אנו צלולים ובריאים, תאפשר לנו לכלכל את צעדינו בתבונה .
כאשר יש מספר ילדים רבים המקרים בהם ילד אחד "הסתדר " טוב יותר מבחינה כלכלית בעל רכוש משל עצמו ואילו האחר טרם "התברגן " עתידו המקצועי והמשפחתי אינו ברור ולפיכך נזקק לתמיכה רבה יותר .
מקרה מורכב יותר הוא כאשר אחד הילדים סבל מלקות רפואית פיזית או נפשית ואנו יודעים כי במהלך חיינו אנו ומכים בו .
בכל המקרים הנ"ל קבע המחוקק כי אנו יכולים להוריש את רכושנו לאחר שיקול דעת מרבי התאם לצרכים . ניתן אף בצוואה לקבוע מי יהיה האפוטרופוס של הילד אם המדובר קטין או בבעל מוגבלות שכלית בקבלת ההחלטות . בית המשפט אומנם אינו מחויב לבקשה בצוואה בעניין זהות האפוטרופוס אולם בד"כ אם לא יהיו טעמים מיוחדים יטה בית המשפט למנות בהתאם לקשת ההורים את האפוטרופוס עליו סמכו ההורים .
מומלץ לערוך צוואה אצל עו"ד מנוסה הן עריכת צוואות והן בהופעה בבתי המשפט בהתנגדות לצוואות .
שאלות ניתן לפנות לעו"ד כהן אורגד במייל [email protected]
טלפון נייד: 0544950013
