ראשית, הסכם כתוב מאפשר קביעת כללי משחק והוא מגדיר באופן מפורש מהן הזכויות וההתחייבויות של כל צד במסגרת ההסכם. העניינים הקריטיים ביותר (אך לא רק) הם נושא התשלום/התמורה ואספקת השירות/ המוצר.

מעבר לכך, הסכם כתוב מהווה ראייה בכתב – כל עוד הדברים לא מועלים על הכתב ולא מוגדרים בהסכם, יהיה מאוד קשה להוכיח אותם בהמשך במקרה של מחלוקת שנוצרת בין הצדדים.

אנו לרוב מעדיפים שלא לחשוב על הכיוון של תביעות כנגד הלקוחות שלנו ולא להגיע למקומות האלו. ובכל זאת, אם נוצרו מחלוקות כלשהן, במיוחד בנושא התשלום/ התמורה – קיומו של הסכם כתוב מאפשר לנו בעלי העסקים לגשת להליכי משפט מזורזים ומקוצרים יותר אשר חוסכים זמן יקר מאוד. בהיעדר הסכם בכתב בין הצדדים, ניתן לגשת להליכי משפט רגילים בלבד.

בנוסף, רבים לא מודעים לכך. אך במידה ולקוח לא משלם את התשלום או התמורה המוסכמת בהסכם/ חוזה או טופס הזמנה שהוא חתום עליו, ניתן להתחיל את ההליכים המשפטיים בהוצאה לפועל. במידה ואין ברשותכם הסכם כתוב/ הצעת מחיר חתומה על ידי הלקוח – אין כלל אפשרות לנקוט במסלול הזה ולכן חשוב לדאוג להסכם חתום/ הצעת מחיר חתומה מול לקוחות בכדי שלא תישלל האפשרות הזאת המוקנית על פי חוק.
כמובן שלצורך נקיטת צעדים במסגרת מסלול זה, יש לנהוג לפי הוראות החוק והתקנות ואף מומלץ גם להיוועץ בעו"ד בטרם קבלת החלטה בעניין.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית. המידע המוצג והמפורט לעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

The post החשיבות בעריכת הסכם כתוב מול לקוחות appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

הבאנו בפניכם מספר מסמכים ולצעדים משפטיים הבסיסיים בשלביו הראשוניים של המיזם:

• הסכם סודיות (NDA)- מדובר במסמך קצר (לרוב) שנועד להגן על בעל המיזם שחושף מידע בעל ערך רב אודות המיזם שלו. לפעמים מדובר במידע הכולל רעיון חדשני, המצאה טכנולוגית חדשה, תחום או שוק חדש שלא קיים נכון לאותו רגע. המידע בדרך כלל נחשף מול יועצים וספקים, משקיעים וכל אדם או גורם אחר שאנו מעוניינים לגייס אותו לטובת הצלחת המיזם.

הסכם סודיות כתוב עשוי לשמש כראיה טובה, במידה והוא מופר והמידע מתגלה באופן שבו נגרם נזק ליזם. יחד עם את, חשוב שהסכם סודיות ינוסח היטב ויהיה מותאם לאופי המיזם והתקשרות הצדדים. הסכם סודיות המנוסח באופן כללי ורחב מדי עלול שלא להשיג את מטרתנו ולא להגן עלינו באופן מיטבי. על הסכמי סודיות להיות מנוסחים בצורה מאוזנת, שיענו על מטרותינו בשלב הראשוני שאנו חושפים את מהות המיזם וחשוב גם – שלא ירתיע מדיי את הצד המתחייב לסודיות (בפרט לא כאשר מדובר במשקיעים פוטנציאלים) וגם שיעמדו במבחן המשפטי ולא יהיו בעלי סעיפים שעלולים להתברר בהמשך כלא חוקיים.

חשוב להבין – הסכם סודיות לא מהווה תחליף להסכם התקשרות מסודר ומקיף מול יועץ/ ספק או מול משקיע. מדובר בהסכמים שהם שונים בתכליתם ובסוגיות המוסדרות בהם.

• הסכם מייסדים – מדובר במסמך משפטי המסדיר את היחסים המשפטיים שבין השותפים למיזם. אם אתם פועלים כיזם יחיד, ללא שותפים, הסכם כזה אינו הכרחי וודאי שאינו רלוונטי עבורכם בשלב זה. הוא רלוונטי עבור יזמים שהחליטו לפעול במשותף, בדרך של שותפות ואיחוד כוחות משותפים לשם הרמת מיזם.

הסכם מייסדים מעניק הגנה על זכויות של כל שותף במיזם, בפרט בנוגע לבעלות וקניין רוחני. חשוב להבין שיש חשיבות לעריכת הסכם גם בשלבים הראשונים שבו מתאחדים היזמים, שכן מה שלא עלה על הכתב עד עכשיו – יהיה קשה מאוד להוכיח אותו בעתיד. בנוסף, הסכם מייסדים מעניק גם וודאות משפטית תוך הקניית כללי משחק ברורים לכל סיטואציה ותרחיש ביחסים של השותפים למיזם.

לגבי עיתוי ומועד עריכת וחתימת הסכם המייסדים – לעתים אנו נוטים לדחות זאת, לשלבים מאוחרים ואף מאוחרים מדיי. ככל שחולף הזמן והעבודה המשותפת במיזם מתקדמת ולא נחתם הסכם – הרבה יותר קשה להסכים על נקודות שקשורות ליחסים ולמחויבויות ובמיוחד לבעלות במיזם. הסיבה היא שכשחולף הזמן נוצרים פערים גדולים בציפיות הצדדים ונקודת ההתחלה שהייתה לנו משתנה. לכן, רצוי לגבש את ההסכמות על הכתב בשלב הראשוני כאשר אנו מגיעים ממקום "נקי".

• התאגדות – כבר בשלב הראשון רצוי להבין ולבחון מהי המסגרת המשפטית הנכונה למיזם – האם התאגדות של החברה בע"מ, שותפות, או עסק חברתי? לכל מסגרת כמובן יש יתרונות וחסרונות עליהם רצוי ללמוד ולהביאם למיזם. בנוסף לבחירת המסגרת המשפטית ישנם שיקולים נוספים כמו, היבטי מיסוי, רגולציה ועוד. לכן, חשוב להתייעץ עם עו"ד ורו"ח בתחום.

• תקנון או תנאי שימוש – תנאי השימוש הם למעשה מעין חוזה/הסכם שנכרת בין המיזם לבין המשתמשים שלו. תנאי השימוש באים להסדיר את היחסים המשפטיים, לכלול את הזכויות וההתחייבויות של המיזם. תנאי השימוש גם כוללים הגנות משפטיות מתאימות ומצד שני גם תחומי אחריות שהמיזם לוקח על עצמו ברגע.

מעבר לתנאי ההתקשרות, תנאי השימוש באים להסדיר ולהכתיב כללים בגבולות המותר והאסור בשימוש במסגרת הפלטרפורמה של המיזם (פורטל, אפליקציה וכו'). למשל לאילו מטרות ושימושים ניתן להיעזר באפליקציה, אילו תכנים מותר לעלות ואלו אסור ועוד.

תנאי השימוש בראש ובראשונה באים לכסות ולתת הגנות משפטיות במקרה של דרישה או תביעה משפטית מצד אחד המשתמשים הגולשים באתר של המיזם.
אלו טענות שיכולות להיות מצד משתמש לגבי אספקת השירות או המוצר שהמיזם מספק (למשל, אי עמידה בזמנים של השירות או מה השירות עצמו כולל ומה לא).
סוג אחר של דרישה יכול להיות מצד של משתמש כנגד תוכן פוגעני או פעולה פוגענית שבוצעה על ידי משתמש אחר באמצעות הפלטפורמה של המיזם.

• מדיניות פרטיות – מדובר בהסדר משפטי נוסף בין המיזם לבין המשתמש, שמטרתו להביא תיאור והסבר לקהל המשתמשים של המיזם ואיזה סוג של מידע אישי נשמר אודותיהם במסגרת הטכנולוגית של המיזם.

המידע האישי יכול להיות כזה שניתן באופן יזום על ידי המשתמש וגם מידע שניתן להפיקו וללמוד עליו כתוצאה מהשימוש עצמו במיזם (באתר או באפליקציה).

מדיניות הפרטיות צריכה לכלול ולהציג למשתמשים תיאור של סוג המידע הנשמר, מה השימוש שנעשה איתו ומה האמצעים שננקטים כדי לשמור ולאבטח על המידע הזה. חשוב לשים לב, שכיום החוק מחייב לידע משתמש על כל סוג מידע אישי שנצבר אודותיו.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית. המידע המוצג והמפורט לעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

The post בעלי מיזם עם רעיון חדשני או המצאה – אלו המסמכים המשפטיים החיוניים עבורכם appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

עסק חברתי או מיזם חברתי הוא לרוב בעל סממנים חברתיים ורצון לפעול לטובת מטרה חברתית מוגדרת, תוך הפקת רווחים. העסקים חברתיים בישראל החלו לצוץ בשני העשורים האחרונים ובשנים האחרונות החלו לצבור יותר ויותר תאוצה. עסקים חברתיים הם שילוב של אופי חברתי מלכ"רי יחד עם אופי עסקי ורווחי, והם משתייכים למגזר הקרוי – ה"מגזר הרביעי".

בניגוד לעמותות וארגונים חברתיים, עסק חברתי נשען על פי רוב על מקורות של הכנסות עצמיות (למשל, ממכירת מוצרים ושירותים).

המאפיין העיקרי בעסקיים חברתיים שהם נשענים על שתי מטרות מרכזיות וכפולות – מטרה להשאת רווח חברתי וזאת לצד מטרה להשאת רווחים כלכליים – עסקיים. כלומר, המדובר בשילוב של הגשמת מטרה חברתית באמצעות השימוש בכלים עסקיים.

נכון להיום, אין הגדרה חוקית המנחה מהו עסק חברתי ואין כלל רגולציה בתחום. ההגדרה היחידה שהוגדרה בתחום העסקים החברתיים הנה הגדרה שהתגבשה במסגרת הדיונים בשולחן העגול מטעם משרד ראש הממשלה.

בהתאם להגדרה זו, "עסק חברתי" עשוי להיות פעילות עסקית קיימת בתוך עמותה או חברה לתועלת הציבור, כאשר הפעילות הזאת קשורה באופן ישיר למטרות העמותה או החל"צ. בנוסף, יש בפעילות זו כדי להביא למימוש ולהגשים מטרות חברתיות. עוד חשוב להבין, כי במסגרת פעילות עסקית בעמותה או בחל"צ, על אותה פעילות עסקית לשאוף לרווח בשל אותן מטרות חברתיות אולם, לא למקסום הרווחים.

עסק חברתי גם עשוי להיות חברה בע"מ, אשר הפעילות בה מכוונת למימוש או הגשת מטרות חברתיות. על פעילות זו להביא לכדי מימוש המטרות החברתיות, לשאוף לרווח אך לא למקסום הרווחים, ובתקנון שלה נקבעה מגבלה למשיכת רווחים על ידי משקיעים (עד 50% מהרווחים), והכל בכפוף לתנאים נוספים והגדרות נוספות המפורטים בסיכום ההמלצות של משרד ראש הממשלה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית. המידע המוצג והמפורט לעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

The post מהו עסק חברתי appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

חברה שהיא "מפרת חוק" היא למעשה חברה בע"מ שהוכרזה כך בשל אי הגשת דו"ח שנתי לרשם החברות ואי תשלום אגרה של שנתית.

ברגע שרשם החברות מחליט להכריז על החברה כ"מפרת חוק", אזי מופעלות עליה, על הדירקטורים שלה ובעלי השליטה שלה שורה ארוכה מאוד של סנקציות. למשל, בחברה מפרת חוק לא ירשמו שעבודים על נכסיה, לא יירשמו שעבודים לטובתה או כל שינוי או עדכון בפרטי השעבוד, לא יתאפשר לשנות את שמה או מטרותיה של החברה.
לגבי דירקטורים ובעלי שליטה של החברה – ברגע שהחברה הוכרזה כ"מפרת חוק", הם לא יוכלו כלל להקים ולרשום חברה בע"מ חדשה וזאת, עד להסדרה מלאה של ההכרזה או עד לפירוק סופי ומוחלט של החברה מפרת החוק.
חשוב לציין כי מדובר בסנקציות שלא היו קיימות בעבר ובמסגרת תיקון חקיקה והוצאת הנחיות מטעם רשם החברות, הוחלט להטיל סנקציות מעין אלו ולאכוף אותן באופן מלא.

ככל שבעלי החברה מעונינים להסיר את הרישום והסיווג של החברה כ"מפרת חוק" רשם החברות, עליהם להגיש לרשם בקשה להסרתו של הרישום. לבקשה יש לצרף דו"ח שנתי של החברה ולשלם ולהסדיר את כל החובות בגין האגרה השנתית לרשם החברות. יחד עם זאת, במידה ואין כל עניין בהמשך הפעילות של החברה מכל סיבה שהיא, ניתן לנקוט בהליך פירוק החברה מרצון. באמצעות דרכים וצעדים אלו, תוכלו למנוע מראש ומבעוד מועד את הסנקציות רבות וגם לעצור את צבירת החובות בגין האגרה השנתית.

 
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית. המידע המוצג והמפורט לעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

The post טיפול בחברות לא פעילות appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

אנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד. לפעמים מתרחשים מקרים מצערים כמו תאונה, המחלה או כל סיטואציה אחרת אשר עשויה לשנות חלילה את חיינו באופן מוחלט. אם לא נדאג מראש להביע את רצוננו כיצד יטופלו ענייננו בכל תחום בחיים – בזמן האמת זה כבר יהיה מאוחר מדיי ולא נוכל לוודא ולדאוג שאותו רצון ימומש ויקבל ביטוי מלא.

באמצעות ייפוי הכוח יכול כל אדם לקבוע מראש ולתת הנחיות מפורשות ומדויקות למיופה הכוח שייבחר על ידו, כיצד לנהוג ואילו החלטות לקבל בעניינים שונים הנוגעים לחייו. ניתן גם להשאיר לאותו מיופה הכוח את שיקול הדעת המלא בכל הנוגע לקבלת ההחלטות וביצוע פעולות בשמו. חשוב להבין, שכאשר בייפוי הכוח נכללות הנחיות מסוימות ומפורשות, אז על מיופה הכח למלא אחריהן באופן מלא. רק במקרה של חוסר בהירות בהנחיות, ניתן לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות.

הייפוי כוח מתמשך יכול להתייחס למספר רחב מאוד של עניינים ונושאים וביניהם – עניינים אישיים (מקום מגורים, צרכיו היומיומיים ועוד), עניינים רכושיים (ניהול עסק, ניהול נכסים, טיפול בהתחייבויות כספיות ועוד) ואף עניינים רפואיים (למשל, זהות המטפל, סוג טיפול מועדף). מנגד, ניתן להגדיר ולערוך את ייפוי הכח המתמשך באופן מצומם יותר ולייפות כוחו של אדם בעניין אחד מוגדר או מספר בודד של עניינים ונושאים.

למעשה, יפוי הכוח הוא מסמך משפטי חדשני המאפשר לכל אחד מאתנו לקבל כבר היום אחריות על חיינו בכל תחומי החיים ולקבוע כיצד ינהגו בהם כאשר נהיה לא כשירים מכל סיבה שהיא (בשל מוגבלות שכלית, נפשית, מחלה או כל דבר אחר).

מדובר במסמך שמשמש כמעין תעודת ביטוח לתקופת חיים שנוכל להגדיר אותה החל מנקודה מסוימת עד יום מותנו והוא מהווה חלופה אמיתית וחסכונית יותר (הן מבחינת עלויות והן מבחינת בירוקרטיה) למינוי אפוטרופוס על ידי בתי המשפט. חשוב לערוך את ייפוי הכח המתמשך של אדם באופן המשקף את רצונו האמיתי ולצד זאת, מתוך חשיבה נכונה ותכנון מושכל ומחושב שכן, הנחיות שאינן ברות ביצוע או יישום – לא ימומשו בסופו של יום (וזאת על אף הרצון המפורש של מיפה הכוח).

נכון להיום, על פי חוק, ייפוי כוח מתמשך לכל העניינים (אישיים, רכושיים ורפואיים) ייערך רק על ידי עו"ד שעבר הכשרה מיוחדת על פי חוק מטעם האפוטרופוס הכללי ולשכת עו"ד.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית. המידע המוצג והמפורט לעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

The post יפוי כוח מתמשך – הדרך ללקיחת אחריות על העתיד שלנו  appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

מהו המטבע הדיגיטלי? מדובר במטבע שמונפק על ידי גורם או גוף פרטי כלשהו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שעזרתה ניתן לייעל תהליכים, לסחור ולפעול במטבעות דיגיטליים ללא פיקוח או ניהול של גורם מרכזי וללא עמלות תיווך. המטבע בדרך כלל אינו שייך לגוף או לגורם שהנפיק אותו וגם לא לאף גורם ריכוזי אחר.

אנשים נוטים לחשוב שמדובר במטבע לכל דבר ועניין, אך למעשה בישראל הרגולטורים והבנקים אינם רואים בו או מכירים בו כ"מטבע" רשמי בארץ. הוא גם לא מוכר בארץ כ"מטבע חוץ", שכן לא מדובר במטבע המוכר כמטבע רשמי במדינות מחוץ לישראל. רשות המסים רואה במטבע הדיגיטלי כ"נכס" וכך קבעה בחוזרים המיועדים לנושא, כי בכל עסקה שבה נמכר מטבע דיגיטלי יש לדווח על כך בתוך התקופה הקבועה ולשלם מס, ממש כפי שמדווחים לרשויות המס על כל עסקה מסחרית או עסקת נדל"ן.

לצד זאת, ההגדרה שמקובל לייחס כיום למטבע דיגיטלי הוא "אמצעי תשלום". כיום אנשים מרבים לעשות שימוש במטבעות הללו בעת ביצוע עסקאות כתחליף לתשלום המסורתי שאנו מכירים. למשל, בישראל כבר בוצעה רכישה של נכס מקרקעין בתמורה לתשלום במטבעות ביטקוין. גם חברות שונות שאין להם תזרים מזומנים זמין ומשקיעות ומחזיקות במטבעות דיגיטליים – מציעות לשלם עבור שירותים ומוצרים יקרים באמצעות מטבעות דיגיטליים.  

מה שבעיקר חשוב עוד לדעת במקרה של מכירה או ביצוע עסקאות באמצעות מטבעות דיגיטליים – הבנקים מאוד חוששים מכל מה שקשור לעולם הבלוקצ'יין. מה הכוונה? ככל שתבחרו למשל למכור מטבעות דיגיטליים ולהפקיד את התמורה בגינם בחשבונכם, סביר שתתקלו בקשיים מצד הבנק להפקיד את אותם הכספים שהתקבלו מאותה עסקה. לכן, חשוב בהסכמי התקשרות שהתמורה בגינם הם באמצעות מטבעות דיגיטליים. לקחת בחשבון את הנושא הזה, לרבות את העלויות הנדרשות בהמרת והנזלת (מימוש מטבע דיגיטלי לכסף נזיל), השלכות המיסוי בארץ, פער המועדים שבין מועד ההתקשרות למועד העברת המטבעות ומימושם לכדי כסף נזיל ועוד שלל סוגיות משפטיות רבות בנושא.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ו/או חוות דעת משפטית. המידע המוצג והמפורט לעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

The post מטבעות דיגיטליים וביטקוין – האם יפכו להיות חלק משגרת חיינו? appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

כיום ניתן לתרום לעמותות ולסייע להן בקידום מטרותיהן בדרכים שונות ויצירתיות, בהתאם ליכולתו של התורם והעדפותיו. למשל, ניתן לקחת חלק בפעילות ספציפית או שוטפת ומתמשכת של העמותה בדרך של התנדבות ללא קבלת שכר או תמורה או בדרך של מתן שירותים לעמותה ללא תשלום. ניתן לתת סיוע ותמיכה בפעילויות לגיוס כספים, כאשר הסיוע יכול לבוא לידי ביטוי בדרך של הפקת אירוע התרמה, מתן חסות, מכירת שירותים ומוצרים והקדשת ההכנסות/ הרווחים לעמותה או ארגון ללא כוונת רווח. אפשרות נוספת היא מתן תרומות בשווה כסף, כאשר במקרה זה הכוונה היא להקצאת מקום מפגש, נכסים או משאבים לטובת עמותה או פעילות מסוימות הקשורה לעמותה. לצד כל האפשרויות שמנינו הדרך השכיחה והמקובלת לתרום לפעילות של עמותה היא באמצעות תרומה בכסף, כלומר – מתן תרומה כספית או תקצוב או מימון של פעילות השוטפת של העמותה או לפרויקט ספציפי אותו מפעילה העמותה.

לפני שאנחנו מחליטים לתרום בכל דרך שהיא לעמותה או ארגון ללא כוונת רווח, רצוי שנבחן ונבדוק עבור איזו עמותה אנו עומדים לתרום את מיטב כספנו או משאבנו.

בנוסף, בכדי להבטיח שכל תרומה, בין אם בהיקף קטן ובין אם בהיקף גדול מאוד, תגיע ליעדה ולמטרה שלשמה הוקצתה, יש לערוך בדיקות מקדימות לפעול בכמה דרכי פעולה ולשים לב למס' דגשים:

1. מיפוי עמותות אפשריות – בשלב הראשון רצוי שכל אדם או עסק יבחן איזה תחום או סוג של פעילות הוא רוצה להיות מעורב בו, איזה תחום תואם את הערכים או החזון האישי או העסקי של העסק.

לאחר בחירת תחום הפעילות או המטרה שאותה תהיו מעוניינים לקדם, מומלץ למפות ולרכז מס' עמותות שונות פוטנציאליות עליהן התקבלה המלצות מתוך ניסיון או היכרות אישית של חברים ומכרים, או מקורבים לתחום פעילות זה. בהיעדר המלצות כאלו – ניתן לחפש באינטרנט או בפרסומים שונים של אמצעי התקשורת אודות פעילות העמותה הפוטנציאלית.

2. בדיקה וצפייה באתר האינטרנט של רשם העמותות – מומלץ לבדוק באתר של רשם העמותות לגבי כל עמותה שאליה אנו מעוניינים לתרום, מה מצבה של המשפטי של העמותה נכון להיום – האם היא אכן קיימת, רשומה במרשמי רשם העמותות ומוגדרת כפעילה. במידה ואותה עמותה מצויה בהליך פירוק או הליך מחיקה, נתון זה יופיע באתר של רשם העמותות.

בנוסף, ניתן לבדוק באתר הרשם אם לעמותה יש חובות אגרה לרשם העמותות. במקרה של חובות רבים בגין אגרות שנתיות – הדבר עשוי להעיד על חוסר סדר בעמותה, אי דיווח סדיר ובהתאם – להדליק נורה אדומה.

3. בדיקה באתר האינטרנט של גיידסטאר (קישור לאתר: http://www.guidestar.org.il/)– המדובר באתר המרכז רשימת נתונים מדויקים ומהימנים על כל העמותות הרשומות בישראל. בדיקה באתר זה תאפשר לכם למצוא מידע רב אודות עמותות רשומות, הכולל דוחות כספיים של העמותה במהלך השנים האחרונות, פירוט של חמשת מקבלי שכר הגבוה בכל עמותה, דו"חות מילולים וכיוצ"ב – כל אלו יסייעו לכם בקבלת החלטה הנכונה – לאיזו עמותה ראוי מבחינתכם לתרום.
4. אישור ניהול תקין – מומלץ לבדוק אם העמותה הפוטנציאלית מחזיקה באישור ניהול תקין בתוקף מטעם רשם העמותות. קיומו של אישור ניהול תקין מעיד על כך שפעילות העמותה תקינה וכן שהיא מדווחת כנדרש על פי חוק ובהתאם להנחיות וחובות הדיווח הקבועים בחוק.
5. אישור הכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה לעניין תרומות – בדקו אם ברשות העמותה קיים אישור זה בתוקף מרשות המיסים. אישור זה מקנה לכל תורם החזר מס משמעותי (גובה ההחזר הינו בהתאם למעמד התורם – יחיד או תאגיד). יתרה מכך, האישור מהווה גם מעין "גושפנקה" או אינדיקציה לכך שהעמותה מדווחת כנדרש על פי חוק לרשויות ופעילותה ציבורית הנה בהתאם למוגדר בחוק.
6. 10 "כללי הזהב" לתורם – כללים אלו מפורסמים באתר האינטרנט של רשות התאגידים רשם העמותות, מקנים כלי בדיקה נוספים ומומלץ מאוד לעיין.

ראו קישור לכללי הזהב:

http://www.justice.gov.il/Units/RasutHataagidim/units/RashamAmutot/Pages/Ruls.aspx.

7. ייעוד תרומה לפרויקט או פעילות ספציפי/ת של עמותה – ככל שהיקף התרומה מצדכן/ם יהיה גבוה יותר, מומלץ להגדיר לעמותה הנתמכת כי כספי התרומה הנם מיועדים לפרויקט או פעילות מוגדרת. כן רצוי לבקש דיווחים אודות השימוש בכספים ואף לעגן את הדברים בהסכם או מסמך משפטי כתוב. לשם שימוש נאות בכספי התרומה, הבטחתם השימוש שלהם, פיקוח השימוש והייעוד של התרומה – רצוי להיוועץ מראש עם בעלי מקצוע עם ניסיון בתחום זה (לרבות עו"ד, רו"ח ויועצי מס).

The post מדריך ראשוני לתורמים – אילו בדיקות כדאי לערוך לפני שתורמים לעמותות appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

The post לקראת החזרה לשגרה בעסק – עדכון וריענון תנאי ההסכמים בעסק שלנו appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

לפני שמקבלים החלטה על העברת פעילות העסק תחת חברה בע"מ, יש לקחת בחשבון מספר שיקולים ולהכיר את המאפיינים המרכזיים שיש בהתאגדות חברה בע"מ.
הגבלת אחריות והפחתת סיכונים בעסק: אחד היתרונות המרכזיים בניהול פעילות העסק באמצעות חברה בע"מ הוא הגבלת אחריות של בעל החברה. על פי עקרון זה, אחריותו של כל אחד מבעלי המניות בחברה מוגבלת עד לגובה השקעתו. המשמעות היא שלא ניתן לחייב את בעלי המניות בתשלום חובות החברה או בתביעות שכנגד החברה מעבר לגובה ההשקעה, בכפוף למגבלות החוק ומקרים נדירים שנקבעו בדין. מכשיר זה מפחית סיכונים משפטיים באופן ניכר והוא מומלץ לעסקים שהפעילות בהם היא מורכבת ועתירת סיכון, עסקים שניכרת בהם גדילה וצמיחה במספר העובדים המועסקים ועוד.
הפרדה רכושית: החברה מאופיינת בהפרדה בין רכוש החברה לבין רכוש בעלי החברה. בעסק שאינו מאוגד הרכוש הוא רכושם של כל השותפים בו. בחברה הרכוש שייך לה ואילו בעלי המניות שלה יש רק זכות בדרך של אחזקה במניות החברה. כאשר מתחלפים בעלי מניות בחברה הדבר אינו פוגע בחברה ובבעלות רכושה. יתרון זה מאפשר לבעל מניות לעזוב את החברה מבלי לזעזע את המבנה הקיים וזאת, ביחס לשותפות.
שיקולי מיסוי: שיעור מס החברות, נכון לשנת 2018, הינו 24%. ככל שהעסק שלכם צפוי להניב הכנסות משמעותיות, מומלץ להקים חברה ולהעביר תחתיה את פעילות העסק. בכל מקרה בכל הקשור להיבטים של שיקולי מיסוי, רצוי להתייעץ עם רו"ח או כלכלן.
עלויות: יש עלויות האופייניות לחברה בע"מ כמו אגרות, הנהלת חשבונות כפולה ועוד.
מכשיר לגיוס הון: התאגדות של חברה בע"מ מאפשרת לגייס מהציבור הון בצורות שונות (כמו מניות ואגרות חוב). ככל שהעסק שלכם צופה מבחינת החזון שלו והתכנית העסקית גיוס הון בדרכים האלו, הקמת חברה עשויה להביא יתרון משמעותי.

**מובהר, כי מדובר ברשימת שיקולים ופרמטרים, אשר אינה ממצה או מהווה רשימה סגורה**

The post מעבר מעוסק מורשה לחברה בע"מ appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.