The post גנבו לכם את שם העסק? יש מה לעשות. appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

לא פעם, מגיעים הסכסוכים לכדי אלימות מילולית ופיזית של ממש ומסתיימים בחילופי תלונות הדדיות ובמעורבות המשטרה. בחלק מהמקרים, דיירים מכפישים זה את זה בקבוצות וואטסאפ של הבניין או פיזית, בשטחים המשותפים.

מכאן, חשוב מאוד לנהל את הסכסוך בצורה מעשית וחכמה ולא לפעול תחת אמוציות.

מומלץ למצות תחילה הידברות עניינית מול הדייר/ים ולכנס אסיפת דיירים מתוך ראיה של ניהול סכסוך נכון ומושכל ולטווח ארוך, במקום הנצחתה בערכאות משפט ולפי צורך לערב מגשר מנוסה או גורם שלישי ניטרלי אובייקטיבי.

ניתן גם להסתייע באגודה לתרבות הדיור, האמונה על טיפוח החיים בבית המשותף, ניהול תקין של ענייני הבית המשותף ויצירת מערכת שכנות נאותה.

ככל והידברות, כאמור, מוצתה לבלי הועיל, ניתן לגשת בתביעה, אך יש לזכור כי ניהול תביעה כרוכה מטבע הדברים בסיכונים וסיכויים, זמן ועלויות.

לא רבים יודעים כי בלשכת רישום המקרקעין (הידועה גם בשמה "טאבו") הקרובה לביתכם קיים גוף שיפוטי, המפקח על הבתים המשותפים, כחלופה לבתי משפט.
המפקח על הבתים המשותפים הוא הגוף שאליו ניתן להגיש תביעות בנושאים הקשורים לבית המשותף.
סמכות המפקח מקבילה לסמכות שופט בית משפט שלום. למפקח יש סמכות לתת צווי ביניים, כמו: צו עיקול, צו מניעה, צו עשה ואל תעשה – כפי שנוהג בית משפט שלום.

הרשאים להגיש תביעה בפני המפקח הם בעל דירה או מי שמחזיק בדירה מטעמו; חוכר או חוכר משנה לתקופה העולה על 25 שנה וכן נציגות הבית המשותף (ועד הבית).

במקרים הבאים, למפקח סמכות ייחודית לדון ולהכריע, ובכלל אלו סכסוכים הקשורים להשתתפות בעלי הדירות בהוצאות הדרושות לאחזקה תקינה ולניהול הבניין; סכסוכים בין בעלי הדירות בקשר לזכויותיהם וחובותיהם לפי תקנון הבית המשותף – המוסכם (אם ישנו), או המצוי; סכסוכים בנוגע להרחבת דירה; סכסוכים בקשר למתקנים משותפים בבניין, כגון: מעלית, דוד שמש, מתקני גז וכו'.

במקרים בהם מדובר בסכסוך קיצוני, ניתן להוציא צווי הרחקה למניעת הטרדה מאיימת.
על פי החוק, הטרדה מאיימת היא בגין מעשה מטריד או מאיים בנסיבות שבהן ישנה סבירות כי הגורם המאיים עלול לשוב ולהטריד, או לפגוע בכל דרך בשלוות חייו של המוטרד.

לסיכום: סכסוכי שכנים מהווים כר משפטי תדיר בפני ערכאות משפטיות והינו נושא מורכב ונרחב, הנוגע במגוון סוגיות הנובעות מעצם החיים בבית משותף.
במקרה שהתגלע סכסוך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד בקיא ומנוסה בניהול סכסוכי שכנים, שיבחן את הסיכויים והסיכונים של התביעה.

משרד עורך דין לירן ינקוביץ מתמחה בסכסוכי דיירים ומייצג דיירים ונציגויות בתים משותפים בפני בתי משפט ו/או לשכת המפקח על הבתים המשותפים.

משרד עו"ד לירן ינקוביץ
לשון הרע וסכסוכי שכנים, ליטיגציה מסחרית – אזרחית ויישוב סכסוכים
נייד: 054-6917337
דוא"ל: liran-law@outlook.co.il
אתר אינטרנט: http://ly-law.zapweb.co.il/

The post "שמור אותי משכניי" appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

המשך חג שמח!

The post עו"ד לירן ינקוביץ אמש בתוכניתה של הגר גזית "ת'כלס חברתי" appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

אלא שרבים אינם מודעים לכך שכוחה כל מילה הנכתבת על גבי תלונה למשטרה או צו עיקול ומופנה לרשויות, עלולים במקרים מסוימים להיחשב כדי עוולה לעיתים עבירה בפלילים בגין לשון הרע.

ככלל הגשת תלונה למשטרה חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע ואינה מקימה זכות משפטית ברת תביעה.

אלא שכאשר מתבררת התלונה כתלונת שווא, על בסיס מניעי נקם ו/או השתקה, עלול להיגרם לנילון, נזק רב על לא עוול בכפו ולבסס לו על פניו עילה משפטית.

אולם אין זה כה פשוט.

לפני שאנו ממהרים לתבוע כל אדם שהגיש תלונת שווא, יש לבחון זאת בראי סעיף 15 לחוק לשון הרע, המקים הגנה חוקית למפרסם:

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה;

 אך האם הדבר מעיד בהכרח שמתלונן השווא אינו חשוף לתביעת לשון הרע? כפי שנראה מיד – לא ממש.

תנאי להיתכנותה של תביעת דיבה, בלעדיו אין, הוא הוכחת חוסר תום לב מצד המתלונן, קרי כי במעמד הגשת התביעה האמין המתלונן כי אין בדבריו ממש ועשה זאת בכוונה לפגוע.

בפרשת ריימר (ע"א 788/79) קובע בית המשפט הלכה שהפכה למכוננת בדיני לשון הרע בכל הנוגע להוצאת עיקול שווא: ההגנה על תלונה במשטרה עומדת רק במקרה בו המתלונן היה סבור באמת ובתמים כי תלונתו אמת, אולם אם הוא ידע מלכתחילה שמדובר בשקר ובכל זאת התלונן, הגנה זו אינה עומדת לו וניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע. במילים אחרות, אם המתלונן ידע שמדובר בשקר, ניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע ולחייבו בפיצויים משמעותיים.

יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי הדבר ייבחן בכלים אובייקטיבים של מבחן האדם הסביר בנסיבות המקרה, נוכח הקושי בהתחקות אחר אמונתו הסובייקטיבית של אדם, מבחינה ראייתית.

בת"א 1386-05-13 – שכן התלונן על שכנו, קשיש בשנות ה – 80 לחייו, כי זה ביצע מעשים מגונים בעודו מביט מבעד לחלון ביתו בילדותיו הקטינות של הנתבע. הקשיש עוכב לחקירה והתיק כנגדו נסגר. בעקבות כך הגיש הקשיש תביעת דיבה לבית משפט השלום בחיפה. בפסק הדין, קבעה השופטת כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב וחייבה את הנתבע לפצות את הקשיש בסכום של 25,000 ₪.

בת"א 11348/05 – חברת קיבוץ בצפון הגישה תלונה כנגד חבר קיבוץ אחר במשטרת ישראל. חבר הקיבוץ הגיש כנגדה תביעת לשון הרע. בית המשפט פסק במקרה זה כי מדובר בתלונת שווא ועל כן גם בלשון הרע וחייב את הנתבעת לפצות את התובע (חבר הקיבוץ כנגדו הוגשה התלונה) בפיצויים על סך 50,000 ₪.

דעו כי החוק מאפשר פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובמקרים של כוונת זדון לפגוע, עשויה להגיע אף לכפל פיצוי (100,000 ₪), בתוספת מדד, ורבות מתביעות הדיבה מסתיימות בפיצוי כספי, ההולם את עוצמת הפגיעה.

בכל מקרה, בטרם הגשת תביעה, יש לבחון היטב את מכלול הראיות ולאמוד את סיכוי התביעה מול מהות הפרסום האסור, תום-ליבו של המפרסם ותחולת ההגנות שבחוק.

משרד עורכי דין לירן ינקוביץ מתמחה בלשון הרע ומייצג גופים פרטיים ובתי עסק בהליכי לשון הרע, לרבות בגין תלונות ועיקולי שווא.

משרד עו"ד לירן ינקוביץ

לשון הרע והגנת הפרטיות לעסקים, ליטיגציה מסחרית – אזרחית ויישוב סכסוכים

נייד: 054-6917337

דוא"ל: liran-law@outlook.co.il

אתר אינטרנט: http://ly-law.zapweb.co.il/

The post תלונת שווא ועיקול שלא כדין כלשון הרע – האמנם? appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

השופטים, טובים ומנוסים ככל שיהיו, הם בני אדם הנתונים למגבלות ואילוצים וכורעים תחת העומס.

תקופת פגרת הקיץ בבתי המשפט היא זמן אידיאלי ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, בדמות בוררות, גישור ומשאים ומתנים מתקדמים.

המשותף להליכים אלו הוא בסיס ההסכמה לקיום ההליך הינו רצוני (וולונטרי) וזהות האדם שנבחר ע"י הצדדים לשמש בורר/מגשר, חייב להיות מוסכם על שני הצדדים.

מהי בוררות? הליך המוסדר בחוק הבוררות (1968) להכרעת סכסוכים באמצעות בורר, צד שלישי ניאטרלי ובהתאם להוראות הסכם בוררות. בוררות היא הליך שיפוטי קצר ופרטי שאינו חשוף לציבור, וכרטיס הכניסה אליו כולל תנאי אחד בלבד: הסכמה של הצדדים בכתב על הכרעת הסכסוך בבוררות.

על יתרונות הבוררות נמנים גמישות דיונית; בחירת בורר מוסכם המומחה בתחום המחלוקת; מהירות הכרעה (באופן יחסי לבית משפט) וחסכון בזמן ועלויות; סודיות/היעדר פומביות (רלבנטי במיוחד לאנשי עסקים); סביבת התדיינות נעימה ורגועה וכו'.

עורך דין מנוסה, הבקיא בהליכי בוררות, ידאג לשלב בהסכם בוררות את התנאים הבאים:

• זהות בורר מנוסה מקצועי וזמין
• שקלו ערכאת ערעור בזכות על ידי בורר נוסף
• קביעת לוח זמנים מוגדר
• הנמקת פסק הבוררות והסתמכות על הדין המהותי
• שכר-טרחה ידוע ומוגדר מראש

חשוב לציין כי פסק הבוררות ניתן לאכיפה ומחייב לכל דבר ועניין כדין פסק דין של בית משפט.

מהו גישור? הליך ליישוב סכסוכים בסיועו של מגשר, צד שלישי ניאטרלי אשר תפקידו לסייע בידי הצדדים לגבש פתרון מוסכם; הסדר הגישור ניתן לאישור בבית משפט כפסק דין.

בין יתרונותיו של הליך הגישור נמנים:
א. יכולת קבלת החלטות מרצון ובשליטה של המשתתפים.
ב. גיבוש פתרון פרקטי מעשי להבדיל ממשפטי או חד-חד ערכי
ג. ההוצאות הכספיות הכרוכות בניהול גישור נמוכות לאין שיעור ביחס להוצאות הכרוכות בניהול הליך משפטי.
ד. הליך יעיל במיוחד למערכות המתאפיינות ביחסים נמשכים ובין צדדים בעלי קרבה משפחתית או אישית ממושכת ולשמירת התא המשפחתי.
ה. על הליך הגישור חל חיסיון מלא. המגשר אינו יכול להעיד בבית משפט.

חשוב לומר כי כל צד לגישור יכול להפסיק את ההליך בכל עת (בכפוף לסייגים בחוק), להבדיל מבוררות.
במידה והצדדים הגיעו להסכם עם סיום הליך הגישור, יוגש ההסכם לבית משפט ויקבל תוקף של פסק דין (אף אם לא נוהל כלל הליך משפטי)
.
ניתן גם לשלב בין השניים. למשל, הליך בוררות אשר יכלול הליך גישור מובנה, אשר יתנהל בפני מגשר אחר, לאחר שלב הגשת כתבי הטענות.

ב"שורה התחתונה", הטמעת סעיף בוררות או גישור מתקדם, עוד במעמד הסכם ההתקשרות, עשוי להוביל לפתרון אחראי אפקטיבי לסכסוכים עסקיים ואף אחרים, ובכך יקנה שקט תעשייתי ובטחון כלכלי עבור העסק.

עו"ד לירן ינקוביץ הינו מגשר מוסמך ובעל ידע וניסיון רב בייצוג בהליכי בוררות מסחריים ועסקיים. המשרד מסייע בידי לקוחותיו בתכנון אסטרטגי משפטי למניעת סכסוכים וליווי משפטי קבוע במהלך העסקים השוטף של הפירמה.

לכל אחד מגיע לנצח את הסכסוך שלו – מוזמנים לקבוע עמי פגישת ייעוץ ואשמח לסייע.

משרד עו"ד לירן ינקוביץ ושות'
לשון הרע והגנת הפרטיות, ליטיגציה מסחרית – אזרחית ויישוב סכסוכים
נייד: 054-6917337
דוא"ל: liran-law@outlook.co.il

The post "רפואה פרטית" בעולם המשפט- על בוררות וגישור ומה שביניהם appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

The post מכתב מניעה appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

מחד עולה הצורך בהבטחת ביטחונם של ילדינו, אינטרס ציבורי מובהק ומשיקולי הרתעה ומאידך זכות הפרטיות והגנה על שמם הטוב ותדמיתם של סגל הגן, העושה עבודתו נאמנה ברוב רובם של המקרים.

נתוני 7 השנים האחרונות שהוצגו בדיון בנושא הצבת מצלמות בגנים ובמעונות, הראו בנוסף כי בגין חשדות לפגיעה בילדים בגילאי 6 עד 12 בתוך מוסדות חינוך וטיפול, הוגשו לא פחות 139 כתבי אישום מתוך 1,105 תיקי חקירה שנפתחו.
אלא שרבים מתיקים אלו נסגרים מחוסר ראיות .

ריבוי המקרים וחומרתם ממחיש את הצורך המיידי בבחינת מסלול מחדש, נקיטה באמצעים מיידיים, שכן המשפט מתקשה לצעוד בהלימה למול המציאות הדינמית והמשתנה.

בימים אלו נבחן פתרון טכנולוגי פורץ דרך שעשוי לצמצם את התופעה.
בזכות גלאים ייחודיים, שעלותם נמוכה יחסית, שיכולים לגלות תדרים אלחוטיים הנפלטים ממכשירי האזנה והתקנים נסתרים ובכלל אלו מצלמות נסתרות, ניתן לחשוף באופן מיידי כמעט עברייני מין, מפיצי דיבה ואחרים.
ישנן גם מצלמות במעגל סגור המוכרות במחוזותינו ונפוצות במקומות ציבוריים (בנקים, תחבורה ציבורית וכו') שעשויות לסייע למאבק בתופעה.

אלא שבכך לא סגי.
לצד התרומה הטכנולוגית, שכבודה במקומה מונח, יש לעמוד בהגבלות שמציב החוק ובכללן דרישות ההסכמה, סבירות ומידתיות השימוש ומסירת המידע, החזקתו ושמירתו. לפי הדין הישראלי והבינלאומי – צילום ילדים הוא אסור.

גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מסממניה הבולטים של "המהפכה החוקתית", מעגן את זכותו של אדם לפרטיות בצנעת חייו.
חשוב להבחין בהקשר זה בין צילום במקום ציבורי בין צילום/תיעוד פנימי, בתוך הגנים ("ברשות היחיד").
אם המצלמות מוצבות במקום ציבורי, למטרת שמירה על ביטחון הציבור – אין מדובר בפגיעה בפרטיות. לעומת זאת, הצבת מצלמות בשטחים שאינם ציבוריים לצרכי תיעוד (שירותים, חדרי מורים, כיתות הלימוד וכו'), נדרשת קבלת הסכמה מודעת וחופשית של החשופים לצילום, היינו מהוריהם של הקטינים, אלא אם יש בקבלתה כדי לסכל הצלת חיים בזמן מיידי.

נכון להיום, אין הסדרה חקיקתית ישירה בסוגית התקנת מצלמות בגני ילדים. הצעת החוק שיזמה ח"כ יפעת שאשא-ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, אושרה בתחילת החודש בוועדת השרים לחקיקה וצפויה להיות מובאת לקריאה טרומית (האמור נכון ליום כתיבת המאמר).

עפ"י חוזר מנכ"ל משרד החינוך, מי שמורשה לצפות בצילום הוא מנהל המוסד החינוכי או מי מטעמו, תוך שהוא מחויב במחיקת החומר תוך שלושה ימים לכל המאוחר מיום הקלטתו, אלא אם קיים החשד לאירוע חריג שיש חשיבות מרובה בתיעודו.

נראה, אפוא, כי יש לאתר נוסחת איזון מושכלת שתמנע, מחד, פגיעה בפרטיות ויאפשר הרתעה ואכיפה מאידך, שהם בבחינת הכרח, במקרה של ביצוע עבירה.

המחיר של מי שפגע בפרטיותכם עלול להיות יקר. פגיעה בפרטיות עשויה לזכות את הנפגע בפיצויים, אף בלא הוכחת נזק, עד לסך של 50,000 ש"ח ובמקרה של כוונת זדון לפגוע, אף לכפל פיצוי, בתוספת מדדים (נכון להיום מדובר על סך בקירוב של 140,000 ש"ח).
גם התיקון של חוק הסרטונים משנת 2014 קובע כי במקרה של פרסום שעלול להשפיל את האדם או לבזותו – יוכל הנפגע לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של מאות אלפי שקלים.

אין ספק כי על השינוי לבוא מבפנים בין אם בפיקוח הדוק יותר מצד מערכת החינוך, חקיקה אפקטיבית ומחמירה, קמפיינים תקשורתיים, מעורבות ציבורית והורית וכו'.
נראה שחרף קריאות התיגר על זכות הפרטיות בעידן שבו הכל חשוף, ידוע ופרוץ, היא עודנה איתנו, חיה ובועטת.
משרדנו מייצג ומלווה בתביעות הגנת הפרטיות. מוזמנים לפנות ולברר זכויותיכם וזכויות ילדיכם.

משרד עו"ד לירן ינקוביץ ושות'
לשון הרע והגנת הפרטיות, ליטיגציה מסחרית – אזרחית ויישוב סכסוכים
נייד: 054-6917337
דוא"ל: liran-law@outlook.co.il

The post מי שומר על ילדינו? appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

הנה כמה עובדות חשובות על שמירת פרטיותם של עובדינו ודרכי מניעה מומלצות מפני תסבוכת משפטית.

…
1. ככלל, פגיעה בפרטיות העובד עשויה להיחשב להתפטרות שמזכה בפיצויי בפיטורים עקב הרעה בתנאים, הטלת סנקציות ועיצומים ובמקרים חריגים אף בתלונה למשטרה כנגד המעסיק.
2. כך לדוגמא, התקנת מצלמות במקום העבודה; חדירה לתיבת הדוא"ל של העובד; התקנת שעון נוכחות ביומטרי ועוד, כל אלו מחייבים קבלת הסכמת העובד מראש, מרצונו החופשי ותוך קביעת מדיניות ברורה ובלתי משתמעת טרם שימוש באמצעי הפוגע.
3. על המעסיק לקבוע מדיניות זו, ככל הניתן, לאחר היוועצות בעובדים או בנציגיהם.
4. על המעסיק לבחון טכנולוגיות חלופיות שפגיעתן בפרטיות פחותה, כלומר שהפגיעה בפרטיות העובדים היא המינימלית ביותר האפשרית לאחר שנשקלו אמצעים חלופיים אחרים וכי היחס בין השגת המטרה שלשמה הוצבו המצלמות לבין הפגיעה בפרטיות העובדים הוא סביר (למשל התקנת מצלמות במסדרון המשרד ולא בחדר העובד או במטבח).
5. לצד זאת, ישנן נסיבות חריגות המצדיקות חדירה למרחב הפרטי של העובד, כדוגמת מעילה באמון העובד, חשד להתנהלות פלילית או עבריינית, הטרדות מיניות, גזל סוד מסחרי ופתיחת מקום עסק מתחרה וכו'.
6. בהתקיים נסיבות אלו ונוספות, על המעסיק יהיה לפנות אל בית הדין לעבודה לקבלת צו שיפוטי מתאים.

משרדנו מתמחה בתביעות הגנת הפרטיות במקום העבודה ומלווה עובדים ומעסיקים כאחד בהליכים משפטיים, לרבות במתן ייעוץ משפטי מקדים לבירור זכויותיהם וחובותיהם הלגאליות.

* מובהר כי אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי כלשהו והאחריות היא על הקורא בלבד".

The post עונת הקיץ והחופשות appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

להלן מספר טיפים מ״השטח״ שיסייעו לכם רגע לפני התלהטות הרוחות ותסבוכת משפטית בגין לשון הרע ושיימינג.

א. את דעתכם על בית העסק שימרו כדעה והביעו ביקורת לגיטימית ועניינית ולא כהשמצה או הכפשה חסרת בסיס….
ב. סייגו את דבריכם באופן שייתפסו כחוויה אישית ולא קביעת עובדה גורפת שעלולה לשלול את הגנותיכם בחוק.
ג. גם כשחמתכם עולה, וזה לגיטימי (כולנו בני אדם), השתדלו להימנע מגידופים, השמצות, איומים וכו'.
ד. הימנעו מלהעלות בתמונה, סרטון או צליל ברשת (פייסבוק, גוגל, יוטיוב) באופן שעלול להתפרש, ולו באופן משתמע, כביזוי או השמצתו של אדם או בית עסק ספציפי, רק בשל אי שביעות רצונכם מהשירות או כאמצעי לחץ או נקם.

כבעלי עסק בעצמכם, וודאי לא הייתם רוצים שאמירות או פרסומים מעין אלו ייעשו באופן דומה על בית העסק שלכם, לו הקדשתם את מירב זמנכם ומרציכם, לעיתים כמפעל חיים של ממש.

זכרו שלמילים יש כוח, לא כל שכן בעידן שבו המילה משומשת מדי יום כ"נשק" של ממש עלולה להשית אות קלון על אדם ולהשימו לבוז וללעג לעיני כל ןברחבי הרשת.

קיץ נעים ורגוע לכולם!
משרד עו"ד לירן ינקוביץ ושות'
לשון הרע והגנת הפרטיות, ליטיגציה מסחרית ויישוב
סכסוכים.
054-6917337.
Liran-law@outlook.co.il
מובהר למען הסר ספק כי אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי כלשהו .

The post "עונת הקיץ כבר כאן" appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

The post "מחיר השיימינג" appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.