איי שם באיכילוב במסע הנורא מכל שחוויתי מאודי
שם ליוויתי את מושא אהבתי ,
היה זה באחד הימים לאחר הקרנות חוזרות וטיפולים מטורפים,,,
היה חשש לפגיעה בלב,,, אזיי נשלחנו לבדיקת אקו-לב
שם בחדר,,, אני עם אהובתי ישובה בכסא גלגלים ללא אפשרות כלל,
לשכיבה בזווית כלשהי,,, אך ורק בישיבה 90 מעלות,,
אזיי לא ניתן לבצע את הבדיקה,,,,
לפתע משום מקום פניתי ואמרתי:
מתוקה שלי מה דעתך שאני אעלה על המיטה אשכב ואז אושיב אותך
ואשעין אותך עליי?
מה את אומרת?
בואי ננסה,,,,
היא התבוננה בי והסכימה,,,
וכך היה,,, הצלחתי להעלות אותה ולהשעין אותה עליי
אחזתי בה וחיבקתי אותה ואת ידייה ,היא נשענה עליי ברכות ובשחרור מוחלט
היה זה רגע של חסד,,, רגע מבורך,,,
לא יאומן,,, לא ייאמן,,,
הצלחנו לעבור את הבדיקה ללא שום איי ,, ציוץ או איבוד שליטה כתוצאה מחנק
לא היה שום חנק,,,
היה שם שקט מבורך,,, אי של שפיות לכמה שניות ,,,,,

הבדיקה הסתיימה,,, הסתדרנו בחזרה ,
או אז התפכחתי מאותם רגעים פניתי אלייה ואמרתי:
מתוקה חיים שלי,,, שמת לב? אפילו לא נחנקת!!!
איך הצלחנו?
היא היישירה בי את מבטה הכל כך אוהב
ואמרה : אבל זה אתה!!!! אתה, כי זה אתה
באבו שלי,,, בזכות האהבה שלך,,,,
בזכות היכולת שלך ,,, לרפא,,, אתה עוד לא יודע מה יש בך
ומה טמון בך אילו יכולות שיש בך,,,
אתה מקור בלתי נדלה של אהבה,,,
אתה כבר תדע!!!
***
לא הבנתי כלום ולא יכולתי להיות קשוב כלל למילים
אך הן כפי הנראה נחרטו אי שם בדיסק

וכיום אני נזכר,,,

זה,,, כיום אני מבין,,, אני חש במעיין גנרטור,,, סוג של אנרגיה
אדירה בלתי נלאית של אהבה עצומה ממני לזולת ,,,
ברצוני רק לתת, לעזור, לתמוך, לעזור לכם לשחרר כל מכאוב, כאב וצער שנגע בחייכם

אני יכול לשחרר לכם כל כאב שנגע בחייכם
אם רק תאפשרו, לכם , אם רק תבחרו,
האמינו לי, באתי משם מהצרחות, מהגיהנום של הכאב
זה אפשרי ואפילו מומלץ,,,,
יש ויש חיים נפלאים אוהבים מלאי שמחה ואהבה וזאת לצד התמודדות עם הכאב
כי יש דרך להתמיר אותו לבחור ולראות אותו אחרת
מתוך חמלה,,,
לסיום,,, איך אפשר שלא,,,
עם דיוק מופלא שכזה מתנגן לו שיר קסום שאני כל כך אוהב
אינטואיטיבית,,,
אני מבין זה השיר שאצרף כאן לפוסט,,,
מהתרוממות הרוח ומשמחה
אני בוחר להכיר בי,,, להיות אני!!!
השיר מתנגן לו ברקע:
היי אתה,,,
אני כבר לא כאן,,,
הייה אתה!!!

מקדיש לכם אהובים באהבה ענקית
בואו,,, רק,,, נהייה אנחנו,,,
אהבה מתוך חמלה טהורה
וזה הקישור לשיר באהבה,,,

The post גנרטור של אהבה appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

שמה של האישה שלי הוא נורה אבל היא בילדותה לא

אהבה את השם וקיצרה את הוו בשם והפכה אותו ל"נירה"…

אבל אני תמיד קראתי לה… מתוקה… מתוקה שלי…

כן היא הייתה כל כך חמה, אוהבת, פשוט מתנה עצומה של אור

אהבה ונתינה…

יום אחד לפני שנים לא מעטות פניתי אליה

ואמרתי: "את יודעת מתוקה… יום אחד ארצה להנציח את

אהבתם של הורייך ולשם כך אטע חורשה לזכרם…

היא הביטה בי מחייכת, ואמרה: " כשכבר תגיע לשם…

אתה תרצה להנציח אותי"

****

לא הבנתי, לשנייה שתקתי, הבטתי בה מופתע… המום…

ואמרתי: למה שארצה להנציח אותך???

הריי את איתי, אנחנו ביחד, נהייה תמיד ביחד… כא…

היא שלחה בי מבט אוהב ומלטף חייכה ולא הוסיפה דבר…

לאחרונה נזכרתי באותם רגעים…

וכולי חש באהבה… כן… באהבה, בהרמוניה,

אני אוהב אותך כל כך נורה"לה שלי

מתוקה שלי… ויחד עם זאת… אני מאוד אוהב את בת זוגתי היום

והנה… הריי בכל התהליך שלי ובהרצאה שלי…

אני מנכיח אותך… אני מנציח אותך… מתוקה שלי… חיים שלי…

איתך… אוהב… מתגעגע… זוכר… הכל… מוקיר תודה על

היותך… תמיד!!!!

באבו שלך…

דן.

The post אז הנה משתף אתכם אהובים במתנה שלי appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

The post רטטי אהבה… appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

דן אור
מייל – danor2211@gmail.com
נייד-0545614577.

The post מרחק נגיעה appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

זוכר גם זוכר את הימים והלילות שם במחלקה
אתכם המלווים עם עיניים טרוטות ודומעות מכאב כמו
הייתם הלומי קרב, שוחחתי עם חלקכם, ראיתי את הסיוט
את השבר ההלם, תחושה איומה שהחיים ביום אחד התפרקו
ולא יחזרו למה שהיו…
הכל התנפץ והפך הכל לבלי הכר. בבת אחת כמו גל צונאמי
ראיתי את כאבכם ואת אובדנכם וכן כאבתי והצטערתי על כל
אדם ומשפחה נוספת שהצטרפה מידי יום ושבוע למעגל האיום
הזה. כבר אז שלחתי לכם את אהבתי אך לא ידעתי…
מה ולמה, כל כך רציתי לחבק כל אחד ואחת מכם לעודד לתמוך
לתת יד, לנחם…

בין כל זה הייתי שם איתך ולמענך מושא אהבתי שלי יום יום
ישוב ליד מיטתך ובלילה במזרן שוכב ליד מיטתך, ייחלתי
לרפואה שלמה עבורך, גם באותו יום נורא אני זוכר שנשלחת
לצילום ראש מחשש לגרורות במוח…
אני קבלתי היתר להיכנס יחד איתך לחדר הצילום, הלבישו אותי
במגן ועמדתי שם בצד וכל אותם רגעים התפללתי שלא לא לא
לא יכול להיות שזה הגיע גם לשם,
הייתי כל כולי באנרגיה מועצמת ברמות שאין לתאר, הייתי משוכנע
שאציל אותך ואת תצאי מהסיוט הזה…

אני שהייתי בכאב ובנורא מכל, קורא לכם אנשים אהובים
ומושיט לכם את ידיי ואת ליבי הכן,
אתם שרוצים ונמצאים עדיין בכאב ובאובדן…
דעו שאתם לא לבד אפשר אחרת, אני כאן בשבילכם…
אני החזרתי את עצמי לחיים ויצאתי מן האובדן…
בחרתי לחיות ולרקוד את החיים כי זה חשוב ונחוץ
כל עוד אנחנו כאן חשוב לחיות את החיים במלואם

שלכם ולמענכם
דן אור
נייד-0545614577

The post הייתי שם בחלום הרע בסיוט של חיי appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

The post סיום…סוף… אובדן… פרידה… כאב appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

בחרתי כאן לשתף אתכם במשהו שכתבתי מתוך חוויה אישית…
8 .6 .17 שעה 3:30 לפנות בוקר

חושך אוי החושך הנורא והאיום הזה שהאפיל עליי. גם כשהיה בחוץ אור יום והשמש במלוא תפארתה האירה לה. לי היה אפל קר וקשה מנשוא.
הפרידה , האובדן הנורא כיסה אותי כשמיכה אפלה שחורה וכבדה מנשוא

ומאחוריי אותו חושך הבליח האור, כן, האור.
גם מהקשה ביותר מבליח האור.
זו מתנתי לזולתי לכל אדם מולי באשר הוא שנמצא אי שם באפלה הנוראה הזו.
אני מושיט את ידיי וליבי הכן ומלווה אותך אל האור מבעד החשיכה.
כי יש אור ויש חיים ואפילו שם נחבאת לה המתנה… כן המתנה שהיא שלך .מחכה לך
מבעד הכאב והצער…

אז מכאן יקירים אני בחרתי להיות ב"זרימה" עם מציאות חיי… כנהר של מים הזורמים שלהם ברטטי אהבה אינסופית לכם ולמענכם…

The post באתי מכל ה"יש "… appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

חוויה זו תפסה אותי בלתי מוכן בעיצומה של תקופה בה עברתי בעצמי אימון אישי
בה מרצוני העז בחרתי לשחרר ולחיות לצוף מעל השכול האבל הצער
בכל כוחי בחרתי בחיים רציתי בכל מאודי לצוף, לחיות…
לחזור לטעום את טעם החיים האמיתי…
ולא לצד החיים ולא להיות צל מהלך…
,מת מהלך כפי שהייתי תקופה ארוכה מאוד.

ולאחר שוך הסערה ממש כמו סערה בחוץ שחלפה לה…
אז… בא השקט המיוחל ובאמת אז הרגשתי את עצמי נרגע אט אט…
ולאחר מספר רגעים הרגשתי שלוו ורגוע משהו עמוק השתחרר מתוכי הבנתי
שהצלחתי לשחרר אחיזה. אחיזה שכבר לא שרתה אותי .

הרגשתי נפלא… הקור והרעידות חלפו להם כלא היו .
נותר רק השקט המבורך והרגוע שהציף את כולי…

וכל זאת מתוך בחירה, בחרתי בכול מאודי, מתוך רצון עז
בחיים ובמודע לחיות… לצד האובדן והגעגועים.

ואתם, איפה זה תפס אתכם?
כאחד שבא משם, אני בחרתי בחיים בחרתי "לרקוד אותם במלואם"
אני כאן קורא לכם בקול… זה אפשרי ואפילו נחוץ… כי אנחנו עדיין כאן,

אתם לא לבד, אני כאן בשבילכם ולמענכם.

דן אור
נייד 0545614577
מייל- danor2211@gmail.com

The post שחרור מאחיזה appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

אני, זה אני וכל רצוני ובחירתי זה לחייך, להביא אור ולאהוב אתכם וכי מה זה משנה באיזו צורה, אם זה בהרצאה,,, פגישת עבודה,,, ובכלל סתם ברחוב עם השכן ועם כל עובר אורח ,,,

אני זוכר עוד בילדותי . מידיי יום הייתי רץ בבוקר מוקדם למכולת השכונתית. ילד בן 7 עומד בתור מתבונן בכולם ומחייך .. ובעודי כך זקנים ומבוגרים דוחפים אותי ונדחפים בתור. ומידיי פעם עיניה של בעלת המקום תרו אחריי,,, תפסו אותי,,, והיא צועקת. אתה …. מה? מה אתה רוצה? למה אתה לא מדבר?
ואני,,, מחייך כל הזמן,,, אבל שתבינו ,,, שבפנים נלחצתי שאוטוטו חייב לחזור לקחת את אחותי,,, ללוות אותה לבית הספר. צעקתה שוב העירה אותי,,,
מי ההורים שלך? אני עונה,, והיא ממשיכה לגעור…. לא יכול להיות…. מי אתה? לא יכול להיות דבר כזה…. אתה לא מכאן…. נולדת בארץ?
טוב, לא אמשיך לתשבחות שהגיעו אחר כך….
כי הכי חשוב להיות…. אני,,, ולהביא אותי כמו שאני… כי כל רצוני זה לשפוך מלא מלא אור ואהבה…..

כל זה התחיל תוך כדיי נסיעה חזרה הביתה בכביש 4 ,
המילים יוצאות להן,,, אני עוצר בשוליים וכותב ,,,
אני חושב לעצמי שמה שאני הכי אוהב ממקום הכי נקי, זה להיות בין השאר כאן איתכם ובכל מקום בו אני מחובר ומחייך לכל עבר ופשוט שם….. אוהב אוהב אוהב.. ומה שמדהים שזה התחבר לי שוב מתוך הכאב וחווית האובדן שלי….
בחרתי לשוב לשמוח לחיות לשיר ואפילו… לרקוד… מזמין אתכם אהובים באשר אתם…. צאו ריקדו שמחו….
מאוד מאוד מאוד אוהב אתכם
ומכאן אני מקדיש לכם שיר מדהים שחיבר אותי אל ילדותי. שכפלא התנגן לו דקות מספר שסיימתי את הפוסט בדרכי הביתה. ועכשיו התברר לי ששם בילדותי כשהייתי מאוד עצוב וכואב(,),
כשהייתי שומע את השיר פשוט שכחתי הכל ורקדתי לי בלב עם עצמי גופי ונשמתי.
לכם באהבה…
https://www.youtube.com/watch?v=IXykDIiCEl4&list=LLdIkXP4GFEGHWyMPGYnvf2A
וזה הקישור לשיר ,,,
שלכם באהבה
דן אור
מאמן אישי
מייל: danor2211@gmail.com
נייד-0545614577

The post ***אוהב אתכם כל כך,,,**** appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.

ימים שלמים הסתובבתי כמו גולם ישוב בספה בסלון בוהה בחלל הבית , קרוע מבפנים… בוכה ימים שלמים מחפש לצעוק לצעוק כולי כעוס ומיוסר חיפשתי דרך לפרוק את הזעם והכעס… חיים שלי כמה קשה בלעדייך,,,

לא מאמין ומעכל שאני חוזר לבית ריק, בית שהיה שוקק חיים… רק מנוכחותך היפה כל כך. רואה אותך בדמיוני את דמותך המתוקה כל כך הטובה מלאך שלי מילאתי את הבית בתמונות שלך, מידי יום הייתי יוצא ורוכש עוד מסגרת לפאר את דמותך, הייתי חייב לראות אותך להרגיש להנציח אותך במחשבותיי, זה נתן לי קצת מנוחה והכי אהבתי להתבונן בתמונה שלך בחיוך השובה לב שלך החיוך הנצחי האוהב הבלתי מתפשר הטהור הזה שכל כך אהבתי, אז החלטתי להנציח אותו אצלי בראש ולא להיזכר במחלה האיומה ,שכילתה כל חלקה טובה,,,

מתוקה שלי אני רואה ונזכר בחיוכך הכול כך מיוחד שתמיד עומד לנגד עיניי, שאין כמוהו . עוד שראיתי אותך למן הפעם הראשונה אמרתי לך שכל מי שיראה אותך לא יוכל להישאר אדיש אלייך . לחיוך לאור שלך לאהבה שלך שחובקת עולם ומלואו. מתוקה שלי כמה אני מתגעגע אלייך…. אז כן עברו כבר 4.5 שנים מאז עזבת את העולם אחריי שנים ארוכות ארוכות שתמיד היה נדמה שהכרנו רק לפניי דקה והזמן עמד מלכת,,,

כל יום בבוקר שנפרדנו לפניי לכתי לעבודה הרגשתי נורא וקשה להיפרד ששוב ולא אראה אותך כמעט יום שלם. שנים חייתי בפחד שמא אאבד אותך כי כבר זה קרה לך ולידי מספר פעמים שחווית דום לב ובכל זאת חזרת… הייתי שם לידך ותמיד חזרת אליי לאהבתנו,,,

היינו בכל יום מדברים שעות… ותמיד בכל יום מיהרתי לחזור הביתה…. לראות אותך את מושא אהבתי האספקלריה שלי החיים שלי. כמה שאני אוהב אותך מתוקה שלי. חיים שלמים היינו יחד, שעות , בבית ימים שלמים היינו יחד ואידיליה והרמוניה הייתה חברתנו תמיד דברנו אחד וחשבנו אחד. גם כשהיה קשה מבחוץ, אוי כמה היה קשה שם. הרבה רצו ובחרו וניסו להפריד בדבר הכי יפה ומושלם שהינו… אהבה. אהבה שלא תלויה בדבר,,,
שחוצה מגדר גיל שפה מוצא וכדומה. כן היית מבוגרת בגיל ולמי היה אכפת. הגעת אליי כבר עם יהלומים ולמן ההתחלה נכנסנו ללב אחד לשני. היינו למשפחה אחת גדולה מכילה ומקבלת, דבר שלא מובן מאליו. אבל בחוץ לא הכירו ולא קבלו. ניסו תמיד לחבל לקלקל ולהפריד,,,
לא ידעו לפרגן ולהכיל עוצמה ואהבה יפה כל כך שונה ומיוחדת שכזאת. מבחינתי הרע מכל היה כשהוריי ניסו לחבל באהבתי ובייחוד אימי שכל כך אהבתי ותמכתי בה עשתה הכול ומכל ואת הדברים הכי הזויים ואיומים להפריד בינינו עד ליום מותה. כן… שילמנו מחיר יקר על האהבה שלנו וויתרנו הרבה וגם איבדנו ,כן איבדנו ,פעמיים תאומים שנולדו טרם זמנם אני יודע שהתייסרת על כך שנים ואני לקחתי החלטה שלא נורא,,,

כי יש חיים ואנו עדיין צעירים וכל החיים לפנינו… ואחריי לכתך הכאב הזה האובדן של ילדיינו היכה בי , אותו כאב שבחרתי להפנים שנים עלה וצף החוצה… אני תמיד נזכר באורך באהבתך שניכרה מבעד לדמות מדהימה משכמה ומעלה מבעד לזוג עיניים משגעות שמקרינות כל כך הרבה אהבה חמלה ואור לזולת , איזו מתנה , איזו זכות ניתנה לי,,,

אני מרבה לומר שהיתה לי הזכות לחיות לצד מלאך, לצד אל שהתגלם בדמות אישה שמפיצה אור יקרות והילכה קסם בכל מקום בו דרכה. אני נזכר במסעדה באבו גוש שבקרנו בה קצת לפניי שחלית.. איך קבלו אותנו…כמו בסרט,,, פינו לנו שולחן כמה מלצרים עזבו הכל פינו לנו מקום ואמרו לך… "נור נור איזה אור הבאת לנו את כמו שמש מאירה לנו את המקום",,,

זוכר את היום שבו התבשרנו על מחלתך, הסרטן האכזרי והאלים שכילה כל חלקה טובה ואני שהייתי שם לא האמנתי שאיך וייתכן כדבר הזה הרגשתי כל כך חסר אונים שאין באפשרותי לעזור ולמגר ממך את הנורא מכל … חסר אונים למול הכאבים האיומים שפקדו אותך הלילות הלבנים ללא שינה ,מעניין שתמיד איך שהנחתי את ידיי על גבך אמרת לי אוי כמה אתה מצליח להרגיע אותי , כל כך מרגיע, אתה יותר מרופא,,,

כן, ימים שלמים בילינו יחד בבית החולים כשאני לצדך ולא מש ממיטתך, כי איך אפשר אחרת? כל יום ביומו הרגשתי כמו בחלום רע לא האמנתי שאני נמצא שם במציאות האכזרית הזאת, שאת, מושא אהבתי כואבת סובלת תופת ונגמרת מול עיני ואין ביכולתי להושיע.. זוכר את אותם ימים שהייתי ישן בספה לצידך בסלון כי את ישנת ישובה בכיסא שלך כבר לא יכולת להתיישר ואני זועק את זעקתי בשקט רוצה לצעוק ולצעוק מה לעזאזל קורה כאן??????

ולאחר דקות ספורות כמו מלאך לקחת את כף ידי נישקת אותה אספת אותה כמו תמיד ואמרת לי," באבו שלי אתה יודע כמה אני אוהבת אותך, אתה הכי יקר לי בעולם באבו שלי"
ובפנים אני כמו כדור אש לא מוצא את מקומי מתייסר כואב וכל זאת מבפנים לא מראה כלפיי חוץ, נותן לך את כל הכוח להתמודד ולנצח,,,

זוכר גם זוכר בזמן ההקרנות בראש לקחתי אותך מידי יום עם המיטה לטייל למטה ברחבה של איכילוב, מסתובב מסתובב העיקר שיהיה לך טוב שתתאווררי קצת מהתופת הנוראה הזאת ,ראיתי איך קשה לך עם ההקרנות שהיו מקבעים לך את הראש שלא תזוזי… כי הייתי בטוח שאצליח לרפא אותך ולהציל אותך ואת תנצחי את המחלה הזו גם ונישאר ביחד, כי הריי תמיד ניצחנו את מבקשי רעתנו וכל אלו שניסו להפריד בינינו.. ואת עם העוצמות שלך לבטח תצאי מזה,,,

אחד מאותם רגעי עילוי שהבנתי רק לאחר זמן… הגענו לבדיקת אקו לב ואת הריי לא יכולת להתיישר ולשכב במיטה ובכדיי להיבדק היה נדרש לשכב במיטה… עלה בי רעיון והצעתי לך שאני אשכב ואת תשעני עליי… אמרתי לך " מתוקה בואי ננסה " וכמו קסם העלתי אותך מהכיסא למיטה שעונה עליי ולא פצית פה לא נחנקת ולא הייתה שום בעיית נשימה,,,

הבדיקה הסתיימה לה… ואני פתאום תופס את עצמי …. איך יכול להיות???? שלא נחנקת???? ואת פשוט הבטת בי ואמרת "אבל אתה לא מבין באבו שלי כי זה אתה היית",,,
"
את תמיד היית בשיויון נפש לאורך כל הדרך ובאצילות נפש קבלת הכל בשקט את מצבך הבנת שהכל בסדר גם אם תעזבי… כי כלום לא נגמר … זה שינוי מצב, מצב תודעתי,,,

אני כותב שורות אלו ונחנק מדמעות שזולגות ממני לא הרף ומציפות אותי …. חיים שלי אני יודע שאת יודעת הריי אמרת לי שאת בעצם לא עוזבת ותמיד תהיי איתי…אז כן הייתי ברצפה ,בהיתי ימים שלמים בחלל, הייתי צמא לדבר לשתף,,,

אבל החלטתי ,כן החלטתי בלב שלם שאני בוחר בחיים ואני חייב ורוצה לחיות לא לצד החיים ולא בצילם אלא לחיות את החיים במלואם לחוות את הרגע במלואו גם אם קשה וכואב, ולא האמנתי שאוכל לאהוב אישה מלבדך ולא רציתי במודע לפתוח את ליבי לאישה אחרת מלבדך ,גם לא פעלתי בנידון אבל לחיים היו תוכניות אחרות עבורי, ואז היא הגיעה,,,

וכן… בחרתי שוב באהבה, החלטתי לאהוב שוב, והכרתי אישה מופלאה נפלאה מדהימה משכמה ומעלה ואותה אני מאוד מאוד אוהב ומוקיר, טובה שלי, אני מאוד אוהב אותך ואת מאוד יקרה לי. במקביל הרגשתי חזק שאני חייב למנף ולצוף מעל פניי המים כי מה שעשיתי עד כה לא הספיק הבנתי שאני עדיין "לצד החיים" ועדיין "לא שם,,,
"
אז לקחתי החלטה אמיצה לבוא "ולהתפשט בפניי זרים" לשים את עצמי על הבמה לספר את אודותיי, בחרתי לעבור תהליך של אימון אישי במכללת "כישורים קישורים" עם צוות מדהים ויקר לליבי בראשותה של שמחה לוין, שם שמו לי מראות לפנים שהציפו לי את מה שידעתי אבל נמנעתי

שאני בעצם מאמן אישי ממהותי, זה הפגיש אותי עם עצמי ,הבנתי שיש בי את היכולת "להרגיש" את האדם מולי כמוכן יש בי יכולת אינטואיטיבית גבוהה וכן אני לא מתבייש היום לומר זאת ואני רואה בזאת מתנה,,,

אז כיום אני בוחר במודע לתת ממתנתי לאלו שנמצאים בכאב בצמתים בחיים במשבר ואפילו באובדן וכל זאת מתוך חוויה אישית מאוד כואבת וצורבת כי אני היום עומד מולכם כאן למרות ועל אף מה שעברתי בחיי עם רצון עז לתת לעזור ממהותי הכנה כי אז אהובים ויקרים אפשר לחזור לחיים לחיות אותם במלואם ואפילו לרקוד את אותם,,,

אני בוחר כל יום מחדש "לרקוד את החיים" מבחינתי זה אומר לאפשר לעצמנו לאהוב להרגיש שאנחנו אהובים חשובים ויש עדיין יש לנו מה לתת וכל אחד מאיתנו הוא מתנה לעולם. אז לרקוד לנוע, לייצר תנועה, ולא לקבע מצב רגשי, גם כשמח וגם כשעצוב, כי אנחנו עדיין כאן,,,

אז למה להישאר בכאב אם אפשר להמתיק את הכאב ולהמיר אותו בחברות ידידות או אפילו בזוגיות מופלאה , זכרו אנחנו בוחרים שעה שעה ומידי יום ביומו, בחרו בחיים בחרו "לרקוד את החיים",,,

אני כאן בשבילכם ולמענכם וכל רצוני הוא להביא את אהבתי ללבבותיכם ללוות אתכם ולהראות לכם את השביל לאור לאהבה ולכל שתבקשו למענכם. אני מוצא שזו שליחות עבורי להביא את מתנתי לעולם לכל אלו שיבקשו,,,

אם הגעתם עד כאן, אני מודה לכם, במידה שאתם מתמודדים עם משבר או אובדן אתם לא חייבים לעבור את זה לבד, אני כאן בשבילכם או בשביל היקרים לכם.
אוהב אתכם, דן אור
ניתן ליצור איתי קשר בתגובות
בנייד- 0545614577
danor2211@gmail.com או במייל-

The post יום אחד היא הלכה לי appeared first on מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים.