בעולם ההשקעות נדמה שהכול קורה עכשיו: המדד זז, הכותרת קופצת, המניה יורדת, והאצבע רצה ללחוץ על קנייה או מכירה. אבל רוב ההחלטות שלנו בשוק ההון לא מתחילות במסך האפליקציה, אלא הרבה קודם – בזיכרונות, בחוויות ובסיפורים שסחבנו מהעבר. כל טלפון לבנקאי, כל שינוי בקופת גמל, כל כניסה לאתר הברוקר – נראים כמו פעולה נקודתית, אבל בפועל הם המשך של דפוס שנטמע בנו במשך שנים.

עקבות – ההחלטות של פעם שמנהלות את היום הם הסימנים שהשאירו בנו אירועים פיננסיים שחווינו: משבר שבו נבהלנו ומכרנו, השקעה ש"התפוצצה", או הורה שאמר ש"בורסה זה מסוכן". העקבות האלה לא מופיעים בדו"ח הבנק, אבל הם נוכחים בכל החלטה: מי שמגדיר את עצמו "לטווח ארוך" אבל מוכר בכל ירידה, מי שמשאיר כסף גדול בעו"ש כי פעם הפסיד בקרן נאמנות. בלי לשים לב, לא פעם זו ההיסטוריה האישית – ולא מצב השוק – שמנהלת את ההשקעות.

שכבות – עוד ועוד תוספות רגשיות על התיק הן ההצטברות של העקבות. כל כותרת מפחידה, כל סיפור על "מי שהפסיד הכול" ועוד ניסיון לא מוצלח, מוסיפים שכבה של פחד או חוסר אמון. במקום לבנות תיק לפי מטרות, אופק ויכולת סיכון – בונים תיק לפי מה שכבר קרה לנו.

הדהוד – ההשקעות ממשיכות לדבר בבית, החלטות בשוק ההון לא מסתיימות בתשואה. הן מהדהדות לשקט הנפשי, לשיח בבית, ליכולת לחשוב לטווח ארוך. משקיע שבונה תיק שמתאים באמת לאדם שהוא, לא רק למספרים על הנייר, יוצר לעצמו הדהוד אחר: פחות לחץ, פחות מרדף, יותר תחושת שליטה וביטחון. כשההחלטות הופכות מודעות יותר, הן משפיעות לא רק על הגרף, אלא גם על איכות החיים, על הביטחון בקבלת החלטות ועל הדוגמה האישית שעוברת לדור הבא.

ליאור יצחק – מנטור ומלווה משקיעים במכללת BMENIV

מכללה להשכלה פיננסית ויזמות עסקית

Liorisac7@gmail.com 052-2334858

הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

כמה פעמים פתחתם את האפליקציה “רק לראות מה קורה”, גיליתם ירידה של כמה אחוזים ופתאום כל היום נצבע באדום? אתם בעבודה, עם הילדים, בשבת אבל הראש אצל המדדים.

משהו בפנים לוחש: “אני אמור לשלוט בזה יותר”, אבל בפועל שוק ההון שולט בכם, בקצב הלב ובמצב הרוח.

גבולות – הם הקו הדק שמפריד בין השקעה בריאה להשקעה שוחקת. גבולות זה להחליט מראש כמה סיכון אתם מסוגלים לסבול לפני שאתם מאבדים שינה, כמה זמן בשבוע אתם מקדישים לעיסוק בתיק, וכמה רעש חדשות אתם מוכנים להכניס ליום שלכם.

בלי גבולות ברורים, גם תיק השקעות טוב מרגיש כמו רכבת הרים רגשית, שבה כל תיקון קטן נראה כמו אסון וכל הודעה כלכלית הופכת לדרמה.

קבלה – היא ההבנה שאתם לא רובוטים, אלא בני אדם עם רגשות. טבעי להילחץ מכותרות, לכעוס על הפסד, או לקנא במישהו “שכביכול עשה פי 3 בשנה”.

במקום להעמיד פנים שזה לא משפיע עליכם, קבלה מאפשרת לבנות תיק שמתאים לאדם שאתם באמת – עם פחדים, טעויות ורצון לשקט.

כשמקבלים את זה, מפסיקים לצפות מעצמכם לדיוק מושלם, ומתחילים להתנהל בצורה עקבית יותר.

תעדוף – הוא הבחירה מה חשוב קודם: החיים או האחוזים.

תעדוף אומר לשאול “מה חשוב לי בחיים – בית, משפחה, חופש, שקט כלכלי?” ורק אחר כך “איך התיק שלי צריך להיראות כדי לשרת את זה?”.

כשאין תעדוף, נשארת תחושת בלבול וחוסר ביטחון: יש חיסכון, יש השקעות, אבל אין כיוון ברור רק חצי פתרון.

את העקרונות אפשר להבין לבד, אבל לתרגם אותם לתיק מסודר, מאוזן ומותאם אישית  שם רוב האנשים נתקעים באמצע.

ליאור יצחק – מנטור ומלווה משקיעים במכללת BMENIV

מכללה להשכלה פיננסית ויזמות עסקית

Liorisac7@gmail.com 052-2334858

הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

אחרי שדיברנו בטורים הקודמים על מושגים כמו יציבות, עקביות ותשוקה, הגיע הזמן לדבר על האתגר שמכשיל לא מעט משקיעים: הנטייה הטבעית שלנו להישאר קרוב לבית.

בעולם הפיננסי התופעה הזו נקראת "הטיית הביתיות – "(Home Bias) המשיכה להשקיע את רוב כספנו במה שמוכר לנו, כמו השוק המקומי, מתוך תחושה מוטעית של ביטחון.

כדי לבנות תיק השקעות חכם שבאמת עובד בשבילנו, עלינו לאמץ שלושה עקרונות מנחים:

רגישות: להקשיב לחששות שלנו – הצעד הראשון הוא לפתח רגישות לפחדים שמקבעים אותנו. זה טבעי להרגיש בנוח עם מניות של חברות שאנחנו פוגשים ביומיום או קוראים עליהן בחדשות.

רגישות פירושה להכיר בצורך שלנו ב"קרוב והמוכר", אבל לא לתת לו לסנוור אותנו. כשאנחנו רגישים לתיק שלנו, אנחנו מבינים שדווקא ריכוזיות יתר באזור גיאוגרפי אחד עלולה לסכן אותנו בטווח הארוך.

תודעה: להרחיב את המבט – כאן נכנסת התודעה, ההבנה ששוק ההון הגלובלי מציע ים של הזדמנויות מחוץ לגבולות המדינה.

תודעה מפותחת מנפצת את מחסום "הטיית הביתיות" ומפנימה שתיק בריא דורש חשיפה למגוון כלכלות, סקטורים ומטבעות.

כשאנחנו מתעוררים לעובדה שהכלכלה העולמית פתוחה בפנינו בלחיצת כפתור, אנחנו משחררים את הפוטנציאל של הכסף שלנו.

עשייה: לבנות את התיק הגלובלי – התובנות הללו נשארות באוויר בלי עשייה. השלב המעשי הוא לבצע התאמות.

אין צורך לזנוח את השוק המקומי לחלוטין, אלא לבנות מודל פשוט (אפילו בגוגל שיטס או אקסל) שבוחן את הפיזור הגיאוגרפי שלכם.

שלבו בתיק מדדים עולמיים נבחרים כדי לאזן את המשוואה. עשייה אקטיבית ומגובה בנתונים תהפוך אתכם ממשקיעים שמונעים מהרגלים, למשקיעים אובייקטיביים ומקצועיים יותר.

הכסף שלנו לא צריך להישאר רק בשכונה. עם רגישות, תודעה ועשייה, אפשר ואף רצוי לחצות גבולות.

ליאור יצחק – מנטור ומלווה משקיעים במכללת BMENIV

מכללה להשכלה פיננסית ויזמות עסקית

Liorisac7@gmail.com I 0522334858

האם שוק ההון מיועד רק לאנשים עשירים?

רבים בטוחים ששוק ההון מיועד רק לאנשים בחליפות עם מיליונים. המחשבה הזו גורמת לנו לעמוד מהצד, לחכות ל"מכה" של כסף, ובינתיים לתת לכסף שלנו לאבד מערכו בבנק. אבל האמת פשוטה: כדי להצליח לא צריך להיות עשירים, צריך להיות עקביים.

הנה שלושת השלבים שכל משקיע מתחיל חייב לעבור:

מהו השלב הראשון שכל משקיע מתחיל חייב לעבור?

השלב הראשון לחופש כלכלי מתחיל במושג פשוט – התעוררות. זו ההבנה שההמתנה ל"סכום הגדול שיגיע פעם" עולה לנו ביוקר, כי אנחנו מפסידים את הנכס היקר ביותר בהשקעות – הזמן.

ההתעוררות מתרחשת כשמבינים שהאינפלציה שוחקת את הכסף בעובר ושב, ושגם השקעה של כמה מאות שקלים בחודש הופכת לסכומי עתק לאורך שנים בזכות קסם ה"ריבית דריבית.

איך עוברים משלב ההבנה לשלב המעשי?

אחרי שהתעוררנו, עוברים לשלב המעשי – יוזמה. שוק ההון מתגמל את מי שפועל. היוזמה לא דורשת מכם להפוך לסוחרי מניות ממולחים. היוזמה החכמה ביותר היא לייצר מנגנון אוטומטי (השקעה עקבית).

המשמעות היא לקבל החלטה אחת – להורות לבנק להעביר סכום קבוע, (לצורך הדוגמה) 300 שקלים כל חודש, למדד מניות מפוזר. ברגע שיזמתם, הכסף עובד בעצמו ונטרלתם את הרגשות והלחץ.

למה כל כך חשוב להתמיד גם כשהשוק יורד?

להשקיע סכום קטן בכל חודש, כשהשוק עולה או יורד, זו לא רק טקטיקה זו אמירה. זו ההצהרה שלכם שאתם לוקחים אחריות על העתיד שלכם ושל משפחתכם.

כשאתם ממשיכים להפקיד גם כשהחדשות מלחיצות, האמירה שלכם ברורה:

"אני כאן לטווח ארוך": מי ששומר על האמירה הזו מנצח את עצמו,חלק מהשוק וזוכה בשקט נפשי.

אז מה השורה התחתונה?

לסיכום: עולם הפיננסים פתוח לכולם. לא צריך מיליונים, צריך רק רצון לשנות הרגלים. חוו את ההתעוררות, קחו יוזמה, והפכו את ההשקעה הקבועה לאמירה שמבטיחה עתיד בטוח יותר.

ליאור יצחק – מנטור ומלווה משקיעים במכללת BMENIV

מכללה להשכלה פיננסית ויזמות עסקית

Liorisac7@gmail.com 0522334858

בעולם שבו כל אחד יכול להשקיע דרך האפליקציה בבנק, קרנות נאמנות הפכו לכלי פופולרי ופשוט יחסית להשקעה. אבל מאחורי השם ה”ידידותי” מסתתר מוצר פיננסי שצריך לדעת לנתח. אז איך בוחנים קרן נאמנות בצורה חכמה ופשוטה?

1. מהי קרן נאמנות בכלל?

קרן נאמנות היא מכשיר השקעה שמאגד כסף של משקיעים רבים ומשקיע אותו בהתאם למדיניות מוגדרת מראש. במקום לבחור מניות ואג”ח לבד, מנהל הקרן עושה זאת עבורכם לפי תשקיף הקרן.

2. איזה סוגים של קרנות יש?

יש מגוון סוגים עיקריים:

• קרנות מחקות – עוקבות אחרי מדד מסוים (כמו ת”א 125 או S&P 500) ללא ניהול אקטיבי.
• קרנות אקטיביות (גמישות וכו’) – מנהל הקרן בוחר את ההשקעות במטרה להשיג תשואה עודפת.
• קרנות אג”ח, מנייתיות, כספיות ועוד – לפי סוג הנכסים בהן מושקע הכסף.

3. איזה פרופיל חשיפה לבחור?

בישראל נהוג לסמן קרנות לפי:

• אותיות – רמת החשיפה למניות (ככל שהאות גבוהה יותר – חשיפה גבוהה יותר).
• מספרים – רמת החשיפה למט”ח.

הבחירה תלויה ברמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת ובטווח ההשקעה שלכם.

4. מה ההבדל בין קרן פטורה לקרן חייבת במס?

• קרן פטורה – המס נגבה רק בעת מכירת הקרן.
• קרן חייבת – הקרן משלמת מס בתוך הקרן לאורך הדרך.

לרוב משקיעים פרטיים מעדיפים קרנות פטורות מטעמי יעילות מס.

5. איזה פרמטרים חשובים בבחינת קרן?

• מנהל הקרן – ניסיון, מוניטין ועקביות ביצועים.
• תשקיף – המסמך שמפרט את מדיניות ההשקעה והסיכונים.
• דמי ניהול – משפיעים ישירות על התשואה נטו.
• מדד שארפ – מודד תשואה ביחס לסיכון. ככל שגבוה יותר – יעיל יותר.

לסיכום:

בחירת קרן נאמנות לא מסתכמת בתשואה של השנה האחרונה. חשוב להבין מה הקרן עושה, כמה היא מסוכנת, מי מנהל אותה וכמה זה עולה לנו. השקעה חכמה מתחילה בשאלות הנכונות.

כיצד תורת הערך תעזור לנו להשקיע טוב יותר?

האם אי פעם שמתם לב שכאב ההפסד צורב הרבה יותר מאשר השמחה על רווח זהה? זה לא רק נדמה לכם – זה חיווט מוחי עמוק. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי גילו שאנחנו לא רציונליים כפי שחשבנו, והבנת המנגנון הזה שווה לכם הרבה כסף.

למה אנחנו בורחים מסיכון גם כשהוא משתלם?

תורת הערך קובעת שכאב ההפסד חזק פסיכולוגית פי 2 מנחת הרווח (שנאת הפסד). לכן, משקיעים מתחילים נמנעים מהשקעות טובות רק מהפחד לראות מינוס זמני בחשבון, ובכך מפסידים את הצמיחה לטווח הארוך.

מה קורה לנו כשהמניה צונחת?

באופן פרדוקסלי, כשאנחנו בהפסד, אנו הופכים למהמרים. במקום "לחתוך" הפסד קטן, אנחנו נאחזים במניה כושלת בתקווה שהיא תחזור למחיר הקנייה, ולרוב רק מעמיקים את הבור.

למה אנחנו ממהרים למכור מניות מנצחות?

כשאנחנו ברווח, אנחנו נהיים שונאי סיכון ופוחדים שהרווח יתאדה. התוצאה היא "אפקט הזיכיון": אנחנו מוכרים מנצחים מוקדם מדי ("גוזרים את הפרחים") ומחזיקים מפסידים ("משקים את העשבים").

לפי מה אנחנו שופטים הצלחה?

אנחנו שופטים את התיק ביחס ל"נקודת ייחוס" (מחיר הקנייה) ולא ביחס לשווי האמיתי של החברה היום. זו טעות שגורמת לנו להסתכל אחורה אל העבר, במקום קדימה אל העתיד.

איך ההבנה הזו משפרת את ההשקעות?

ההבנה שהמוח מנסה להגן עלינו מכאב רגשי ולא למקסם רווח כלכלי, מאפשרת לנו לנטרל רגשות. הפתרון הוא להיצמד לתוכנית עבודה קרה, ולא לתחושות בטן רגעיות.

לסיכום, תורת הערך מלמדת אותנו שהאויב הגדול ביותר של המשקיע הוא לא השוק, אלא הפסיכולוגיה שלו עצמו. כדי להשקיע טוב יותר, עלינו ללמוד לנצח קודם כל את האינסטינקטים שלנו.

כאשר פועלים בשוק ההון, לא מספיק לבחור את נייר הערך הנכון. לא פחות חשוב להבין כיצד מבצעים את הקנייה או המכירה בפועל. פקודות מסחר הן הדרך שבה משקיעים נותנים הוראות לביצוע עסקאות, והיכרות בסיסית איתן יכולה לשפר משמעותית את קבלת ההחלטות.
מהי פקודת Market ומתי משתמשים בה?
פקודת Market היא הוראה לביצוע עסקה מיידית במחיר הקיים בשוק. משתמשים בה כאשר חשוב לבצע את העסקה במהירות, והמחיר המדויק פחות קריטי.
מהי פקודת Limit ומתי משתמשים בה?
פקודת Limit מאפשרת לקבוע מראש את המחיר שבו מוכנים לקנות או למכור. הפקודה תתבצע רק אם המחיר יגיע לרמה שנקבעה. פקודה זו מתאימה למי שמעוניין בשליטה גבוהה יותר על מחיר העסקה.
מהי פקודת Stop Loss ומתי משתמשים בה?
פקודת Stop Loss נועדה להגביל הפסדים. היא מופעלת אוטומטית כאשר מחיר הנייר יורד לרמה שהוגדרה מראש.
מהי פקודת Take Profit ומתי משתמשים בה?
פקודת Take Profit סוגרת את העסקה כאשר מושג יעד רווח מסוים. היא מאפשרת לנעול רווחים ללא צורך במעקב שוטף.
מהי פקודת Trailing Stop ומתי משתמשים בה?
פקודת Trailing Stop מתעדכנת יחד עם עליית המחיר ומגינה על הרווח במקרה של ירידה חדה. היא מתאימה למי שמעוניין לאפשר לרווח להמשיך לצמוח תוך שמירה על גבול הפסד דינמי.

לסיכום
פקודות מסחר הן כלי בסיסי וחשוב לכל משקיע. הבנה ושימוש נכון בהן תורמים לניהול סיכונים טוב יותר ולהתנהלות רגועה ומחושבת בשוק ההון.

מנוף תפעולי הוא אחד המושגים החשובים והמבלבלים בעולם הפיננסי. בפועל, הוא זה שמסביר למה יש חברות שמקפיצות רווחים ב־30% גם כשמכירות עולות רק ב־5%.

אך רגע לפני שנקפוץ למנוף התפעולי עלינו להבין קודם כל מהם שולי רווח, הוצאות קבועות והוצאות משתנות.

1 . מהם שולי רווח?

שולי רווח הם היחס בין הרווח הנקי (או התפעולי) לבין ההכנסות.

לדוגמה, אם חברה מוכרת ב־100 דולר ומרוויחה 20 דולר – שולי הרווח שלה הם 20%.

במילים אחרות כמה אגורות אני מרוויח לכיס על כל שקל שאני מכניס.

2.מהן הוצאות קבועות?

אלו הוצאות שלא משתנות כמעט עם היקף הייצור או המכירות – כמו שכירות, משכורות הנהלה, או השקעה במפעל.

גם אם החברה תמכור 100 יחידות או 10,000 יחידות – ההוצאה נשארת דומה

הוצאות קבועות לא גדלות כשההכנסות גדלות.

3.מהן הוצאות משתנות?

אלו הוצאות שגדלות או קטנות ביחס ישיר למכירות – כמו חומרי גלם, עמלות מכירה, הובלה. כל יחידה נוספת שנמכרת מייצרת עלות נוספת.

לדוגמה, עלות חומרי הגלם של כיסא היא 5$ אם נייצר 100 ההוצאות המשתנות הן 500$ אך אם נייצר 200 הן כבר 1000$.

הוצאות משתנות גדלות כשההכנסות גדלות.

4. אז מה זה מנוף תפעולי?

מנוף תפעולי מתאר מצב שבו יש לחברה עלויות קבועות גבוהות ועליות משתנות נמוכות מאוד ,כאשר ההכנסות עולות – אותן הוצאות קבועות מתפרסות על מחזור גדול יותר.

המשמעות: כל שקל נוסף של מכירות מייצר קפיצה גדולה יותר ברווח.

5. למה זה נתון חשוב בעיניי משקיעים?

חברות עם מנוף תפעולי גבוה מסוגלות לייצר צמיחה ברווחים מהירה יותר מהצמיחה בהכנסות.

עבורנו כמשקיעים זה יתרון גדול… כידוע השוק מתמחר רווחיות ולא רק מחזור מכירות.

והמשמעות – פוטנציאל תשואה גבוה יותר על ההשקעה, גם כשהכנסות עולות בצורה מתונה בלבד.

אחיעד יבדייב – מנטור ומלווה משקיעים במכללת BMENIV –

מכללה להשכלה פיננסית ויזמות עסקית

ahiad@bmeniv.co.il I 058-4111201

בעידן שבו השקעות חוצות גבולות בקלות, יותר ויותר משקיעים נחשפים לסיכון פחות מדובר והוא סיכון המט”ח. מדובר בשינוי בערך ההשקעה הנובע מתנודות בשערי החליפין בין המטבע המקומי (למשל השקל) לבין המטבע שבו נקובה ההשקעה (כמו דולר או אירו).

למשל, נניח שמשקיע ישראלי רכש קרן סל אמריקאית שהניבה תשואה של 10% בדולרים. אם באותה תקופה השקל התחזק ב10% מול הדולר אזי הרווח בשקלים יתאפס לחלוטין. במילים אחרות, ניתן להרוויח בשוק אבל בסופו של יום להפסיד במטבע.

סיכון המט”ח מושפע ממדיניות ריבית, יציבות פוליטית, אינפלציה, מגמות גיאופוליטיות ומאקרו-כלכליות.

לרוב, בתקופות של חוסר ודאות, מטבעות “בטוחים” כמו הדולר למשל נוטים להתחזק, בעוד מטבעות של שווקים מתעוררים נחלשים (אלא אם חוסר הוודאות היא בשוק האמריקאי עצמו כמובן).

כדי להתמודד עם הסיכון, משקיעים יכולים להשתמש בגידור מט”ח (Currency Hedging) – מנגנון שמנטרל את השפעת התנודות באמצעות חוזים עתידיים או קרנות סל מגודרות. עם זאת, גידור כזה עולה כסף ועלול לפגוע בתשואה הכוללת.

בשורה התחתונה, השקעות מעבר לים פותחות הזדמנויות, אך גם יש להן חשיפות סיכון נוספות. מי שמתעלם מסיכון המט”ח, עלול לגלות שהרווח בדולרים לא תמיד שווה אותו דבר בשקלים

בר אזרד – מנהל מחלקת השמה וקריירה בקבוצת בימניב פיננסים 050-6610448

מייל: Bar@bmeniv.co.il

דיבידנד הוא חלוקה של רווחי החברה לבעלי המניות שלה. כאשר חברה מסיימת שנה או רבעון עם עודף רווחים, היא נדרשת להחליט האם להשקיע מחדש בפעילות העסקית או להחזיר חלק מהרווחים למשקיעים.

הדרך הנפוצה ביותר היא חלוקת דיבידנד במזומן, כלומר העברת כסף ישירות לחשבונות של בעלי המניות. קיימות גם חלוקות אחרות כמו דיבידנד במניות, שמגדיל את מספר המניות שבידי המשקיע.

עבור המשקיעים, דיבידנד מהווה מקור הכנסה ותזרים שוטף וגם איתות חיובי על יציבותה הפיננסית של החברה. חברה שמחלקת רווחים באופן עקבי מאותת כי יש לה תזרים מזומנים יציב ויכולת לייצר רווחים לאורך זמן. עם זאת חשוב לזכור כי ביום שבו המניה נסחרת ללא הזכות לדיבידנד, מחיר המניה יורד בסכום שקרוב לגובה החלוקה, משום שהחברה שווה פחות לאחר שהכסף יצא מקופתה.

כאן נכנס ההבדל בין סוגי החברות. בדרך כלל, חברות ערך בוגרות ויציבות בוחרות לחלק דיבידנדים, שכן קצב הצמיחה שלהן מתון והן מעוניינות להחזיר ערך למשקיעים באופן ישיר. לעומתן, חברות צמיחה מעדיפות לרוב להשקיע מחדש את הרווחים שלהן במחקר, בפיתוח ובהתרחבות, במטרה להגדיל את שווי החברה בעתיד גם אם הדבר בא על חשבון חלוקת דיבידנד בהווה.

בסופו של דבר, דיבידנד הוא אחד הסימנים הברורים למדיניות של החברה: האם היא מתעדפת השקעה בצמיחה עתידית או מתמקדת בהחזרת ערך לבעלי המניות כאן ועכשיו.

בר אזרד – מנהל מחלקת השמה וקריירה בקבוצת בימניב פיננסים 050-6610448

מייל: Bar@bmeniv.co.il