בשבועות האחרונים במסגרת שיתופי פעולה שיזמתי עם אגודות סטודנטים של אוניברסיטאות ומכללות בישראל שוחחתי עם סטודנטים שמעוניינים לרכוש ידע פרקטי בעולם הפיננסי.

נתקלתי באנשים בוגרים, חלקם בעלי משפחות ועבודה מסודרת והמשותף לכולם הוא חוסר ידע פיננסי וחוסר הבנה ויכולת בניהול הכספים, ההשקעות והתקציב האישי.

דווקא בתקופה זו של עליית מחירים במשק (אינפלציה) ובעקבות זאת עליית הריבית בישראל ובארה"ב שמעלה את תקציב המשפחה על הלוואות ובפרט המשכנתא, אנו מחויבים לקחת אחריות על העתיד שלנו, על העתיד של משפחתנו, לתכנן את העתיד הפנסיוני גם אם זה נראה רחוק.

לצערי למרות ההבנה שצריך לרכוש השכלה פיננסית, רבים באוכלוסייה מעדיפים להישאר באזור הנוחות, לדחות את ההחלטה לקחת אחריות על העתיד הכלכלי שלהם, ומעדיפים לתת לזמן ולחיים לבחור בשבילם.

כל אחד או אחת מאיתנו הוא שונה עם מטרות שונות, גיל שונה, טווח השקעה שונה, "שנאת סיכון שונה" וכו'. אז אם אתם רוצים לעשות את השינוי לטובתכם אני ממליץ לקחת דף ועט ולהתחיל עם מספר שאלות והכוונות פשוטות שיתנו לכם את הכיוון –

1. מה השווי שלכם/ן (לאמוד את הנכסים ולהוריד את ההתחייבות) ? כמה ההוצאות שלכם/? כמה ההכנסות שלכם/ן
2. איפה אתם רוצים להיות עוד שנה? עוד חמש שנים? עוד עשור? תדמיינו את עצמכם גם בפרישה – זה מגיע מהר יותר ממה שחושבים.
3. מה הפער בין איפה שאתם/ן היום לבין איפה שאתם/ן רוצים להיות? איזו החלטה אמיצה אתם/ן צריכים לקחת?
4. מה הידע שחסר לכם כדי להגיע לשם?
5. לבחור שני אפיקי השקעה שמעניינים אתכם (בורסה ושוק ההון / נדל"ן / מטבעות דיגיטליים / השקעות אלטרנטיביות / מאקרו כלכלה ועוד) ולהתחיל לקרוא חצי שעה ביום חומר חינמי באינטרנט ביוטיוב / פייסבוק ועוד.
6. לאט לאט תגיעו להבנה מעמיקה איך אפשר לקחת צעד קדימה וללמוד את הדברים באופן מסודר יותר, תדעו להחליט על איזה ערך לימודי בהכשרה / קורס שווה להשקיע כסף וזמן.

7. רק לאחר שתגיעו להחלטה שהגיע הזמן לשינוי אמיתי – אשמח לתת לכם/ן או לקרוביכם השכלה פיננסית וערך ללא הבטחות שווא וחלומות איך להשקיע ולהתייעל כלכלית

אנו עדים בשנתיים האחרונות לשינוי מדיניות הממשל בסין כלפי ענקיות הטכנולוגיה ושינוי מדיניות הרגולציה באופן אגרסיבי בחודשים האחרונים. הרגולטור הסיני מטיל עוד ועוד הגבלות רגולטוריות ופיננסיות על חלק מחברות הגדולות ביותר בשוק הסיני ואף על חברות שנסחרות בבורסה האמריקאית ונהנות מקהל משקיעים רחב בעולם. הגזרות הן החל מקנסות כספיים, חקירות בכירים, הלאמה, סנקציות דיגיטליות, הגבלות מסחר, קביעת סוג התעסוקה ואף סגירת חברות חינוך והפיכתן לעמותות ללא מטרת רווח.

נראה כי כמות הגוברת של ההגבלות וההודעות של הממשל בסין מעלות תהיות רבות מדוע חברות צמיחה שמהוות מוקד כח כלכלי ופסיכולוגי במלחמת הסחר בין סין לארה”ב  סובלות מהגבלות אלו, ומדוע הממשל פועל כך כאשר התפיסה הידועה כיום של הממשל הסיני להתפס כמעצמה הגדולה בעולם, פעולות אלו בטווח הקצר גורמות לבריחת משקיעים זרים בשל החשש מהגבלות נוספות ותחושת המשקיעים ש”בעל הבית השתגע”.

סין – שיטת ממשל

ישראל אנו מכירים את שלושת הרשויות השולטות (המחוקקת, המבצעת, השופטת), בסין שיטת הממשל שונה לחלוטין – מוקדי הכח בסין הם: הקונגרס העממי הלאומי, בית המשפט העממי העליון, צבא השחרור העממי (people liberation army).

מנהיגה העליון של סין הוא הנשיא  שי ג’ינפינג – אשר מחזיק בתפקידי מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית ויושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. מנהיגה העליון והמפלגה הקומוניסטית פועלים באופן נרחב בהנחה שהרשתות החברתיות והתקשורת האינטרנט הם שטח לאומי. המפלגה מדכאת כל תנועה וניסיון שלתפיסתם מהווה איום על המשך שליטתה של המפלגה.

הכלכלה הסינית נחשבת בעיני רבים ככלכלה החזקה בעולם וקצב הצמיחה הוא 10% לשנה, סין נחשבת במקום ייצור זול ונהנת מהשקעות זרים ומהתפתחות מפעלים ותשתיות בשל ההכנסה הנמוכה של פועל סיני – בממוצע כ1811 דולר בשנת עבודה, חשוב להדגיש שמנוע הצריכה הגדול ביותר בסין הוא הצרכנים עצמם כ1.4 מיליארד בני אדם.

רגולציה בשנה האחרונה

בשנים האחרונות אנו רואים שהמפלגה יותר ויותר רואה בחברות הפרטיות ובחברות טכנולוגיה פרטיות איום פוטנציאלי על ביטחונה , נשיא סין, שי ג’ינפינג הגדיר את המאבק באותן החברות כאחת המטרות המרכזיות של הממשל בראשותו – קיימת סוג של “תחרות” בין גופים ממשלתיים שונים על “מי יותר קשוח” למול החברות – במטרה להוכיח את נאמנותן למשטר ולנשיא.

זה החל באוקטובר 2020 , ג’ק מא, האיש העשיר בסין ומייסד את חברת המסחר המקוון עלי באבא, מתח ביקורת על המשטר ולאחר מכן לא נראה בציבור חודשים ואף הנפקת חברת הפינטק “אנט גרופ” אשר ציפתה לגיוס של מעל 35 מיליארד דולר לא יצאה עדיין לפועל ובטיוטה המעודכן מהממשל הסיני חוייבה להגבלות אשר פוגעות ברווחיה. הגבלה נוספת של הממשל הסיני הכתה בחברות הגיימינג להגביל את זמן המשחק הדיגטלי של קטינים לעד שלוש שעות בשבוע: בימי שישי, שבת וראשון – ובנוסף בימי חג. הממשל הסיני הוסיף והודיע כי יבצע ביקורות בחברות הגיימינג כדי לוודא שהמשחקים שהן מפתחות אינם מקדמים התמכרות.  טכנולוגיה נוספת לאכיפה היא השקתו של רכיב טכנלוגי של חברת טסנט (Tencent) שיעקוב אחר בני נוער וימנע מהם לשחק במחשב בין עשר בלילה לשמונה בבוקר.

אכיפה משמעותית יצאה לפועל כנגד חברות ללימודים אונליין בצורה מקוונת, מדובר בגזירה חסרת תקדים ומכרעת בהן איסור לגיוס כספים בשוק ההון, איסור על רכישת חברות נוספות בכדי לצמוח, חובה להירשם כמוסדות ללא מטרת רווח ואף איסור על קיום שיעורים בסופי השבוע ובחופשים. מניות החברות המובילות בתחום המוערכים במעל – 130 מיליארד דולר בשנה – ספגו מפלה מיידית, עד עשרות אחוזים. מניית GSX סימבול GOTO נפלה מ150 דולרים עד לשניים וחצי דולרים.

הממשל בסין פרסם טיוטה לחוק הגנה על המידע הפרטי, שמטרתו להסדיר ולחוקק את האופן שהחברות סולקות ושומרות נתוני משתמשים. הטיוטה מסביר על כוונות ותקנות חדשות בנושא הגבלים עסקיים לריסון חברות הטכנולוגיה הגדולות. ממועד פרסום הטיוטה מחק מגזר הטכנולוגיה בסין 390 מיליארד דולר, באפריל הממשל פרסם הגבלות נוספות ושינויים נדרשים נוספים במעל 34 חברות טכנולוגיה אשר מאחסנות מידע ונתפסות כחברות ש”מאיימות על המשך שלטונה של המפלגה הקומוניסטית”.

מהן מטרות הצעדים האחרונים ?

אנו עדים לשינוי המדיניות בצורה חדה לאחר שנים בעלות אופי פיקוח רופף על חברות הטכנולוגיה מצד הממשל, שרצה לראות אותן צומחות ומהוות תחרות למתחרות מהמערב. מדיניות הממשל היא גאו-פוליטית שרוצה לראות את המגזר הטכנולוגי צומח, אשר צריך לאזן בין הצורך להבטיח צמיחה כלכלית ולהעניק סביבה המאפשרת התפתחות שיכולה להתחרות עם ארה”ב אך בו-זמנית לשמור על החברות האלו תחת שליטה מבוקרת שימנע מהן כח פוליטי ומידע על אזרחי המדינה ולכן נוקטת בצעדים רבים “לריסון” החברות.

הצמיחה וההתפתחות של חברות הטכנולוגיה הגדולות כגון עליבאבא, דידי (DiDi) וטנסנט (Tencent) הוא עצום בכל קנה מידה. הן כבר לא החברות המסרותיות של השוק הפרטי שהסתמך בעיקר על נדל”ן, מפעלים או נכסים פיזיים ומסורתיים אחרים בסין, חברות הטק החדשות מחזיקות בהמון מידע, נתונים וכסף ומעלות חשש בקרב המשטר להוות איום ישיר ליציבות המשטר בסין.

הממשל חושש מפני חוסר יציבות בשווקים המקומיים, בשנים האחרונות הממשל ניסה למשוך השקעות זרות פנימה אל תוך המדינה. נראה כי ב-2020 המגמה הצליחה עם עלייה של יותר מ-65% בהשקעות במניות סיניות ועלייה של מעל 40% בהשקעות משקיעים זרים באג”ח בשוק המקומי בסין.

מצד שני הממשל בסין רואה כי כל הכסף החיצוני שזורם לסין מאיים על יציבות השווקים הפיננסיים. בנוסף, תנועות ההון מחזקות את המטבע שלה, זהו לא שינוי טוב לכלכלה בסין- הדולר שמוגדר כמטבע המוביל לסחר החליפין נחלש מול היואן שמתחזק.

כאשר המטבע מתחזק אל מול הדולר הנחלש המוצרים הסינים מתייקרים ליצואנים וכל עוד הוא “חלש” – זול לקנות ייצור מקומי, בשל זאת האבטלה נמוכה, היצוא גבוה, והכלכלה צומחת. התחזקות המטבע תפגע במגמה החיובית לשווקים הסינים.

כאשר חברות סיניות מנפיקות בוול סטריט, הדולרים של המשקיעים במניות הסיניות מגיעים וזורמים לסין. מהלך המחזק את היואן (ומחליש באופן יחסי את הדולר ואינדקס המטבעות). לכן אפשר לשער שהמהלכים האחרונים של הממשל הסיני נועדו להחליש את זרימת הדולרים למדינה.

 בתחילת “תקופת ההגבלות” נשיא סין התבטא כשאמר “עלינו לזכור את החשיבות הפונדמנטלית של כלכלה ׳אמיתית׳, ולעולם לא לזנוח את התעשייה הסינית” – לסיום אנו עדים לשינויים רגולטורים רבים שמשפעים גם על תיק ההשקעות האישי שלנו ואף על קרנות הפנסיה וההשתלמות של חלקנו (פורסם כי התשואות הנמוכות של בית ההשקעות “אלטשולר שחם” בשנה האחרונה היא בשל מדיניות השקעה בשווקים הסינים”). בתקופה האחרונה אנו רואים התאוששות חלקית של המניות הסיניות שנסחרות ב -“וול סטריט” ותוהים האם מדובר בשינוי מגמה? האם מניות אלו חזרו להיות אטרקטיביות? אישית אני נמנע מהשקעות מסוג זה בשל הקושי לתמחר את שווי החברה בשל הסיכון הרגולטורי שמעיב. ולכן לדעתי עלינו להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולנהל מדיניות ניהול סיכונים בנוגע לסיכוני ההגבלות והרגולציה על החברות וההשפעות על השווקים הפיננסים.

"ריבית בנק ישראל עלתה ב-0.5%", "הדלק עלה ב-25% השנה", "החלב עלה ב-14%" – זעקו כותרות העיתונים וערוצי החדשות בשבועות האחרונים לאחר שהבחירות הפכו לעובדה מוגמרת.

אז למה המחירים עולים? ואיך "בנק ישראל" מנסה להתמודד עם עליית המחירים הגבוהה?

מחירי המוצרים, סחורות ושירותים במשק הישראלי מושפעים מאוד מעלויות הייבוא העולמיות שעלו מאוד בשנה האחרונה – פקקי שינוע ועיכובים בשרשרת האספקה (סגרים בנמלים ובייצור של סין) בעקבות גל ביקושים גבוה מעל יכולת הייצור של היצע המוצרים. המלחמה באוקראינה גרמה לעליות מחירים של סחורות בסיסיות – חיטה, נפט, גז ועוד. בנוסף לזאת מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ושל הממשלות במהלך תקופת הקורונה היתה הגדלת היצע הכסף על ידי ריבית נמוכה בקווי אשראי וחלוקת מענקים.

"בנק ישראל" העלה את הריבית במשק כדי לגרום להאטה בביקושים של עסקים ופרטים למוצרים ובכך למתן את עליית המחירים, עליית הריבית גורמת להתייקרות קווי אשראי ובכך האטה בצריכה, בנוסף עליית הריבית על הפיקדונות גורמת לציבור "לחסוך" את כספו ופחות לצרוך ובכך האינפלציה צפויה לחלוף. כמובן שלעליית הריבית השלכות שליליות על נוטלי המשכנתאות ומשקי הבית.

ההמלצה שלי היא לא "להתעצל" ולתכנן את העתיד, האינפלציה עדיין לא מאחורינו ואני מזמין אתכם ליצור איתי לתיאום תוכנית פיננסית מותאמת אישית לצרכים ולמטרות האישיות.

את ה"אינפלציה מודדים ע"י סל מוצרים ממוצע שנקרא "מדד המחירים לצרכן", סל מוצרים זה (נקבע ע"י סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) עלה בממוצע בשנה האחרונה כ4.1% , אחת לחודש מפרסמים את נתון המדד בחודש הקודם ומוציאים את החודש הראשון בחישוב (החודש ה12). בחודשים האחרונים עליית המחירים היתה גדולה יותר משמעותית ביחס לחודשים שלפני ובהתאם הצפי שהמדד השנתי יגיע בחודשים הקרובים ל5%-6% עלייה (יוני 21 – 0.1% לעומת יוני 22 – צפי ל0.6%).

אז מה זה אומר "ריבית בנק ישראל" או "הריבית הבסיסית במשק" ?

הבנקים המסחריים (דיסקונט/ לאומי/ מזרחי/ יהב וכו') יכולים להפקיד כסף  אצל בנק ישראל (בנק ישראל הוא "הבנק של הבנקים" ואמור לפקח על הבנקים המסחריים ולהביא ליציבות מחירים במשק ולצמיחה ותעסוקה מלאה, בנק ישראל הוא גוף חיצוני מהממשלה ומתיימר לפעול ללא שיקולים פוליטים) ובתמורה לקבל עליו ריבית.

בנוסף הם יכולים להלוות (לקחת)  כסף מבנק ישראל ולשלם עליו ריבית.

"ריבית בנק ישראל" זו הריבית של המרווח בין הריבית שהוא נותן לבנקים על הפקדונות שהם מפקידים אצל בנק ישראל לבין הריבית שהוא לוקח מהבנקים על ההלוואות שהם לוקחים מבנק ישראל.

לרוב הריבית שאנו מקבלים על פיקדון שמפקידים בבנק מסחרי (לאומי/ מזרחי/ דיסקונט וכו') זו ריבית זהה לריבית שהבנק המסחרי מקבל מבנק ישראל..

הריבית שאנו משלם על ההלוואות במסלול "פריים" היא "ריבית בנק ישראל" + 1.5% שזה המרווח הנוסף שהבנק המסחרי מרוויח על הריבית בנק ישראל.

שריבית הבסיס עולה (ריבית בנק ישראל) הבנקים המסחריים (דיסקונט/ לאומי/ מזרחי/ יהב וכו') מרוויחים כי הם מעדכנים אוטומטי את הריבית על ההלוואות שמבוססות על ריבית בנק ישראל, ולעומת זאת בעלי פיקדון בבנק לא מקבלים יותר כסף על הפיקדון כי הם חתומים שהפיקדון בריבית קבועה. בניגוד לפקדונות, ההלוואות והמשכנתאות כן בריבית משתנה (חוץ ממסלולי קל"צ) אוטומטית שריבית בנק ישראל עולה. לכן הבנקים מרוויחים את המרווח כי הם מקבלים מלוקחי המשכנתאות יותר כסף ובו זמנית לא משלמים אוטומטית יותר למי ששם פיקדון אלא רק מעלים את הריבית על הפקדונות למפקידים חדשים.

לעליית הריבית השלכות שליליות על נוטלי המשכנתאות ומשקי הבית – ריבית הפריים שעמדה בתחילת השנה ב1.6% זינקה ל2.75% והגדילה באופן משמעותי את החזרי המשכנתאות במסלול העוגן של ריבית בנק ישראל. לדוגמה:   משכנתא של מיליון ומאתיים אלף שקלים (משכנתא ממוצעת) ש50% במסלול "פריים" ל25 שנה, ההחזר החודשי עלה ב150 ₪ וסך ההחזר לכל התקופה עלה בארבעים ושלושה אלף שקלים !

בטווח הארוך ובהסתכלות על כלל הגורמים במשק המדיניות המוניטארית המצמצמת של בנק ישראל צפויה להחזיר את המשק ליציבות מחירים ולהאט את האינפלציה ליעד השנתי הממוצע שעומד על 2%.

תחזית הבנק כעת (כל חודש הבנק מעדכן את הצפי בהתאם לנתונים הכלכליים) היא שהריבית הבסיסית של בנק ישראל תגיע במהלך המחצית הראשונה של 2023 לשיעור של 2.75%, שזאת ריבית פריים של 4.25%, כרגע שוק האג"ח בישראל מתמחר ריבית נמוכה יותר של 2% לפי התשואות אג"ח לשנתיים. כחלק מהניסיון להאט את קצב עליית המחירים בנק ישראל "משדר" שיעלה את הריבית גבוה וככל שידרש בכדי לגרום לשוק לגלם התייקרות בקווי אשראי בעתיד והיוון התחזיות להמשך ובכך למתן את עליות המחירים ע"י הצפי לעלייה גבוהה בריבית גם אם לא נגיע לריבית שתתקרב ל3% לפי התחזית כרגע של הנגיד.

התקופה הקרובה צפויה להיות לא פשוטה למשקי הבית, למשקיעי הנדל"ן ושוק ההון, לעסקים ועוד.

זה הזמן להתכונן ולתכנן את העתיד הפיננסי האישי, המשפחתי והעסקי.

מוזמנים לפנות אלי לכל שאלה ובניית תוכנית פיננסית מותאמת.

תקופה לא פשוטה עוברת על המשקיעים בנכסים הסחירים, עם פרסום נתוני האינפלציה של חודש מאי ראינו ירידות חדות ורוחביות בשוק ההון בשוק ההון האמריקאי וגם ירידה במדדים המובילים בישראל.

החששות של המשקיעים בעקבות העלייה במדד המחירים לצרכן הן שהבנק המרכזי יעלה את הריבית מעל התחזיות בכדי להוריד את הביקושים ולגרום להתמתנות בעליות המחירים, כרגע האינפלציה יצאה משליטה של הבנק המרכזי וכל נתון שלילי שיוצא ה-FED מעדכן את התחזית שלו להעלאת ריבית גבוהה יותר מהצפי.

הסיכון המרכזי בעליית ריבית במהירות הוא האטה כלכלית בצריכה ובביקושים במשק בעקבות התייקרות קווי האשראי של הצרכנים, החשש שהאטה מסוג זה יכולה להביא איתה גל פיטורים ועלייה באבטלה והדרדרות המצב למיתון במשק, לפי עקום התשואות בשוק האג"ח השוק "לא מאמין" שהFED – יעלה את הריבית מעל 3.25% בשל החשש ממיתון. כזכור מחיר אגרת החוב מושפע מהאלטרנטיבה, כאשר הריבית עולה – קיימת אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר לכן מחיר האגרת יורד, כשמחיר האגרת יורד התשואה עולה. התשואה לאגרת של שנתיים מגלמת את הריבית בטווח הקצר, והתשואה לאגרת של עשר שנים מגלמת את הריבית לטווח הארוך. כאשר התשואה לטווח הקצר גבוהה מהתשואה לטווח הארוך זה מעיד שהצפי לעליית ריבית בטווח הקצר ובהמשך ירידה לריבית נמוכה יותר בשל קשיי אשראי (מיתון) שיחייבו הורדת ריבית בחזרה.

בכלכלה הריאלית אנחנו רק בתחילת המחזור השלילי, בשוק ההון כבר עשינו כברת דרך ארוכה למטה, לדעתי יש עוד לרדת גם דו ספרתי, שוק ההון מתמחר את העתיד בכלכלה הריאלית.

גם בתקופת ירידות אנו רואים תיקונים למעלה מידי פעם כאשר מגיעים קונים ומנסים לתפוס תחתית. העליות לפני כשבוע וחצי היו כחלק מתיקונים בשוק יורד .אין לדעת איפה תגיע התחתית אבל זמן טוב לעשות חושבים האם לקחנו סיכונים שמתאימים לנו, האם השקענו בהשקעות עם ערך אמיתי.

שוק ההון יורד בצורה רוחבית ובחלקו בלי קשר לערך שהחברה מייצרת, מחיר של נכס הוא נגזרת גם של חלוקת קווי אשראי בזול שגורמים לעליית מחירים, כאשר האשראי מתייקר מחיר הנכס יורד, בטווח הקצר יכול להגיע גם לנדל"ן.

גם בישראל סביר שבנק ישראל יעלה את תחזיות הריבית שלו בקרוב וימשיך במדיניות האגרסיבית שלו ל"מיגור" האינפלציה. אם הריבית בישראל לא עולה ובארה"ב עולה – מצב זה עשוי לחזק מאוד את הדולר על פני השקל ולפגוע בעלויות הייבוא שיגרמו לעוד עליית מחירים בישראל.

חברות רבות בעלות ערך ואפיקי השקעה יפגעו בשל צמצום הצריכה של הציבור ונראה ירידה בהכנסות ובהתאם ירידה בשווי, לכן צריך לחשוב על כניסה להשקעות בידיעה שיכול להמשיך לרדת אבל עסק טוב במחיר טוב להמשך, חברות מעניינות אלו חברות שיכולות לגלגל את עליית המחירים על הצרכן ופחות לספוג אותה.

מהעבר אנחנו יודעים שכדי לצאת ממצבים כאלה המדינה משקיעה בתשתיות לכן כניסה בפעימות לתוך מדדים מובילים / מניות בריאות / קמעונאות / תשתיות יכולה להיות מעניינת.

לדעתי הביטקוין (ולא כל שוק הקריפטו) נמצא במחיר במציאה ביחס לעשור הקרוב גם אם בטווח הקצר ירד עוד.

לגבי אג"ח – בטווח הקצר מקבלים ריבית נומינלית של 3% והאינפלציה 8.5% כך שהריבית הריאלית על הכסף היא 5.5%- .

במידה ומחיר האג"ח יעלה בחדות והתשואה תרד יהיו גם רווחי הון על האגרת ולא רק מהריבית (תשואה).

בארץ אנחנו נרגיש באיחור קל את המתרחש בארה"ב רק קצת פחות "כואב", האינפלציה בישראל עדיין נמוכה יותר ושוק העבודה חזק יותר ונותן מרחב תמרון טוב יותר להעלאת ריבית לבנק המרכזי שגם לומד להגיב בזמן לאינפלציה שלא כמו בארה"ב.

לסיכום אפיקי ההשקעה המעניינים לתקופה זו הם מניות של חברות קמעונאות של מוצרי צריכה בסיסים ותשתיות ובריאות בארץ ובחו"ל מעניינות בתקופה זו, אפשר לחשוב על להגדיל יותר חשיפה לישראל מאשר בעבר.

הסיכון של חברות של מוצרי "מותרות" הוא שאולי הן יכולות לגלגל על הצרכן אבל סופגות פחות צריכה ולכן פחות הכנסות מהצרכנים.

ואסור לשכוח את הטכנולוגיה – חברות כמו אפל / טסלה / אמזון ימשיכו להיות אטרקטיביות שהמצב יחלוף.

בתקופה כזו לשמור על כח הקנייה של הכסף יכול להיות מספק ולא צריך תשואה גבוהה.

הכתבה לצורך סקירה והעשרה לצורך לימודי בלבד ואין לראות באמור המלצה מכל סוג, הכותב עשוי להחזיק בחלק מהפוזיציות בנכתב למעלה.

לכל שאלה פנייה ופגישה לצורך לימודי וליווי השקעות מוזמנים לפנות אלי