המילה "עצלות" מעצם הגדרתה כבר מכווינה אותנו לקונוטציה שלילית.
אדם חכם מאוד אמר פעם "תקשיבו, הכל יחסי"… וכמה שהוא צדק!

אתמול האזנתי לוובינר של אדם חכם נוסף, שסיפר שעבורו השגרה היומית היא לקום ב – 05:00 בכל יום ולעשות אימון קרוס-פיט.
באותה נשימה הוא ציין שזו השגרה האישית שלו, וזה ממש בסדר אם אדם אחר מתעורר ב-10:00 ועושה הליכה מסביב לבלוק.

עצלות היא עניין של הגדרה.

בתור רקדן ומנהל עסק עצמאי – גם לי יש את ההגדרה שלי לעצלות,
אבל אני משתמש בה כדי לנצח בכל פעם מחדש!

האם זה בסדר שביום ספציפי התעוררתי עייף, תפוס, והחלטתי לנוח באותו יום? כן.
האם זה בסדר שזה קרה שלושה ימים ברציפות? תלוי… צריך לבחון מה קדם לכך, ומה הגוף מנסה לאותת.
אני אישית? לא ממהר להגדיר את עצמי כעצלן בגלל מקרה נקודתי, ומעדיף להסתכל על החיים שלי כמכלול.

איפה העצלות פוגשת אתכם ביום יום, ומה אתם יכולים ללמוד ממנה?

כשתלמיד משתף אותי שירד לו החשק לרקוד, אני מרגיע אותו ואומר לו שזה קורה, וקרה גם לי בעבר.
אם הריקוד נכון עבורו – החשק הזה יחזור ובגדול!

אומרים שהיכן שיש תשוקה יש מוטיבציה.
לפעמים עצלות היא לא באמת עצלות – אלא סימן להחליף עיסוק, תחביב, להכניס משהו חדש לחיים, או פשוט ללכת לעשות בדיקות דם!

שלכם,
אופיר

"שקרנ\ית" הוא אחד התארים המעליבים שבהם ניתן לקרוא למישהו, ויחד עם זאת – מחקרים מראים שכולנו משקרים לפחות מספר פעמים ביום.
האם אמירת האמת המהוללת אכן משרתת אותנו בחיי היום יום, או שמא עלולה גם להיות בעוכרינו?

בתור מורה לריקוד, פעמים רבות עליי לבחור את האמת שאיתה אני צריך לעבוד באותו הרגע.
אם אתן לתלמיד דו"ח מפורט של כל הדברים שעליו לתקן באותו הרגע, כנראה שזה יגרום יותר נזק מתועלת.
לכן אני משתמש בגישת Choose Your Battles"" (בחר את הקרבות שלך).

כשמישהו שואל אותנו על המראה הפיזי שלו – לעתים אמירת האמת עלולה ליצור תקרית מאוד בלתי נעימה, ואפילו עלבון שעלול לצלק את אותו אדם בצורה משמעותית.
או… איך אתם מגיבים כשמישהו באירוע שואל אתכם "איך החולצה הזאת עליי?"
תחשבו על זה 😊

אז אנו רואים שיש כאן "תחום אפור" שהוא מאוד נחוץ כדי להישאר Politically Correct, לא לפגוע באנשים, לשמר מערכות יחסים וליצור חדשות.

בעבודתי היום יומית אני מלמד ריקוד – עבודה שדורשת הכלה וסבלנות רבה.
עבור אנשים שהריקוד אצלם הוא יותר מתחביב, אמירת האמת היא חשובה מאוד… מכיוון שכל רקדן יודע שהמודעות היא הצעד הראשון בדרך לשיפור והצלחה.
ובאותה נשימה, חשוב לשמור על יחסי אנוש ועל תחושה של הנאה במהלך השיעור.

כיצד אמירת האמת משתקפת אצלכם בחיי היום יום?

אופיר

יש משמעות מאוד גדולה להבנת הפסיכולוגיה שמניעה אותנו לפעולה.
הסודות הקטנים שיוצרים מוטיבציה גדולה – לא יסולאו בפז, ועליהם אנו הולכים לדבר בטור שלי הפעם.
מה הקשר בין מחברות, דיאטה, ויעדים בחיינו? המשיכו לקרוא!

החיים שלנו מסותתים על ידי תהליכים.
בין אם החלטנו ללמוד שפה חדשה, לעשות דיאטה, ללמוד לרקוד או לפתוח עסק חדש – תהליכים שכאלו דורשים כוח מניע ומוטיבציה.

כיום רוב האנשים מכירים אותי מתחום הריקוד, אך חלקם גם יודעים שאני דיאטן קליני בהכשרתי, ומעניק ייעוץ תזונתי למטרות שונות.
כבר כמה פעמים אמרו לי בעיניים בורקות ובליווי נורה בוהקת מעל הראש "למה שלא תשלב את השניים?!"
ואז אני מחייך ועונה ש"כמובן! אני עושה זאת בשגרה… מבחינתי מדובר במכלול אחד גדול"

התהליכים והיעדים בחיינו משתלבים ותומכים זה בזה, ופעמים רבות אנו רואים שכשמשהו אחד מצליח – באופן פלא גם הדברים האחרים מצליחים!

איך ננהל תהליך מוצלח ופורה? נתעד אותו!
רובנו מקבלים מוטיבציה כשאנו מתעדים תהליך, מסוגלים לראות את התקדמותו, ואף רושמים לעצמנו מדדים ואבני דרך.
אין זה משנה אם נעשה זאת באמצעות מחברת פיזית, קובץ וירטואלי או צילום סרטונים, העיקר שיהיה לנו תיעוד לעבודה הקשה והמשתלמת שלנו!

עם התקדמות התהליך שלנו, נוכל לעיין אחורה ב"מחברת" שלנו (תהא אשר תהא), ולהיות מופתעים וגאים בעצמנו על הדרך שעברנו!

שלכם,
אופיר אזולאי

"יום הבלה בלה" ידוע כאותו יום בשנה (17 באפריל), שבו מעודדים אותנו להקשיב לדברים שאחרים אומרים – וממש לעשות משהו בעניין!
אבל רגע… מה עם הדברים שאנחנו אומרים לעצמנו?
ה"מיינד" שלנו כל הזמן מדבר אלינו… והקשקשת האינסופית הזאת יכולה לרומם אותנו מצד אחד, ולמוטט אותנו מהצד השני.

במסגרת עבודתי כמורה לריקוד, לא פעם מגיעים אליי תלמידים ותלמידות שמציינים ש "אני רוצה לרקוד כבר המון זמן וסוף סוף החלטתי לעשות עם זה משהו…"
כשאני שומע את זה אני ממש מחייך כי אני כבר גאה בהם… ועוד לפני שהתחלנו את הצעד הראשון!

דרושה אנרגיה כדי להוציא את עצמך ממעגל השגרה ולעשות משהו חדש, ובמיוחד כשמדובר במשהו שנחשב "מותרות".
למה "מותרות"?
כיוון שאם אני מציב את הריקוד אל מול אוכל, ביטחון או קורת גג – מן הסתם השניים האחרונים ינצחו (חפשו בגוגל את "סולם מאסלו").

לעתים אותן מותרות עושות את השינוי העצום והאמיתי בחיים שלנו, מכיוון שהן "מזון לנשמה".
בין אם מדובר במנוי לבריכה, חוג יוגה, חוג ציור או לימודי ריקוד – הנשמה שלנו זקוקה ליחס, ופעמים רבות היא תדבר אלינו דרך המיינד שלנו.

החודש אנו מקבלים תזכורת להקשיב ל"בלה בלה" שאנו מקשקשים לעצמנו, ולבדוק אם ניתן לסנן מתוכו דברים שיעצימו אותנו ויגרמו לשינוי מהותי באיכות החיים שלנו!

שלכם,
אופיר אזולאי

האם לרקדנים יש פיצול אישיות? חד משמעית – כן.
האם אנחנו יכולים למצוא את פיצול האישיות שלנו דרך הריקוד? בהחלט!
ועכשיו עוברת אצלך בראש השאלה: "למה שארצה למצוא את פיצול האישיות שלי?!"

התשובה היא פשוטה יותר ממה שחשבת.
מדי פעם אנחנו חייבים לקחת "חופש מעצמנו", מכיוון שחופש כזה מאפשר לנו לגלות בנו צדדים חדשים.
כשאנו יוצאים מהמסגרת הקבועה… מאותה שגרה שאליה התרגלנו, אנו מגלים המון מיומנויות שחבויות בנו, וכך אנו מניחים אותן על שולחן העבודה של חיינו כשהן זמינות לשימוש יומיומי.

כשאנו רוקדים אנו עוברים לגלם דמות אחרת! כזו שהיא שונה בתכלית מאותו האני היומיומי.

אשתף אתכם בעובדה מעניינת משגרת העבודה שלי:
פניות רבות מגיעות אליי מנשים וגברים המגיעים ללמוד ריקוד, כדי לשחרר את השליטה המתמדת בחייהם ולצאת מאזור הנוחות שלהם!
ומה שעוד יותר מעניין הוא, שרבים מהם מודעים לכך ומנסחים זאת ממש כך.
אותם אנשים "מחפשים בנרות" את פיצול האישיות הנכסף, שיעניק להם מעט הפוגה מהדמות היומיומית שלהם.

אין זה סוד שריקוד הוא הדרך הסודית אל הנפש, ועבור אנשים רבים הוא לא פחות מטיפול פסיכולוגי.
מעוניינים לנסות? מחפשים סדנה ייחודית שתוציא אתכם \ את העובדים שלכם מהמסגרת?
הפיצול שלכם ממש מעבר לפינה… אשמח להכיר ביניכם!
אופיר

הריקוד טומן בחובו הרבה יותר מסתם תנועות, ומסתבר שהוא משקף באופן די מדויק את מערכות היחסים שלנו.
ייתכן ומדובר במערכות יחסים זוגיות, משפחתיות, או היחסים שלנו עם עצמנו… ובכל מקרה, אין ספק שאנו יכולים ללמוד על עצמנו המון דרך הריקוד!
אך האם זה עובד גם בכיוון השני?
המאמר הבא יסביר כיצד הריקוד מהווה ראי למערכות היחסים שלנו, וכיצד הוא יכול לשנות את חיינו.
קריאה מהנה!

מורכבותו של הריקוד
בשונה מפעולות אחרות שאנו עושים במהלך חיינו, הריקוד הוא משהו ריגשי, משהו אישי, משהו חברתי, משהו שיוצא מתוך הנשמה וגם משפיע עליה.
חלק מהאנשים רוקדים במסיבה או באירוע, אחרים לומדים סגנון ריקוד ספציפי, ויש את אלו שרוקדים לעצמם במקלחת או מול המראה בבית.
כל אחת מהסיטואציות האלה יכולה לספר עלינו המון, וטומנת בחובה רבדים פסיכולוגיים עמוקים.

מה הריקוד יכול לספר עליך?
אנשים שרגילים לרקוד יעשו זאת ביתר קלות מן הסתם, ואחרים לרוב יזדקקו ל"ספתח" של מישהו אחר שיתחיל לרקוד לפניהם.
האם אתם נמנים על אלו ש"לא רואים ממטר"? או שאתם מחושבים ושוקלים פעמיים כל צעד?
ריקוד נתפס אצל רבים כסיטואציה לא נוחה, וכזו שמוציאה אותם משליטה…
אני יכול להעיד מעבודתי, שגברים לרוב מגיעים לשיעורים כדי לרכוש ביטחון על הרחבה, ונשים לעומת זאת – מגיעות כדי "לשחרר את השליטה ולתת למישהו אחר להוביל" כלשונן.

כיצד הריקוד יכול להשפיע עליי?
נתחיל בפן הפסיכולוגי.
ככל שתרקדו יותר- כך תרגישו נוח יותר בסיטואציה, הפעולה תהפוך לטבעית יותר עבורכם, וזה גם מה שתשדרו לסביבה ("תראו אותי! אני רוקד וסבבה לי…וגם לא מפריע לי שאתם מסתכלים!").
כשאתם נמצאים במצב של ביטחון עצמי גם בעת הריקוד, אתם ממש נהנים ממנו, וזה יהפוך אתכם ליותר חברתיים ותקשורתיים בסיטואציה.

מבחינה פיזיולוגית, הריקוד גורם להפרשת אנדורפינים – מעין הורמונים הקשורים לתחושת אופוריה והנאה.
אנדורפינים מופרשים גם בעת יחסי מין, פעילות גופנית, אכילה ועוד, והם למעשה משלימים לנו את החוויה החברתית בצורה נהדרת.

ריקוד וזוגיות
אני לא מחשיב את עצמי למטפל, למרות שעם השנים הבנתי ששיעורי ריקוד בהחלט טומנים בחובם אפקט טיפולי.
זוגות רבים מגיעים אליי לשיעורי ריקוד, וברגע שהם אוחזים זה בזו, אני יכול לראות הרבה דברים מעניינים.
צורת האחיזה, ההובלה, התקשורת, המבטים, האינטראקציה – כל אלו יכולים לספר המון על מה שקורה בתוך מערכת היחסים.
למשל גבר שאוחז בכוח רב מדי, אישה נוקשה שלא מאפשרת שיובילו אותה, אופן ההתמודדות של בני הזוג עם טעויות טבעיות במהלך הלימוד, ועוד.
כמובן, יש גם את אלו שמיד גורמים לי לחייך בהנאה, מכיוון שאני רואה מולי מערכת יחסים בריאה, מכילה ותומכת…וזה פשוט יפה לראות!

ריקוד ודימוי עצמי
מחקרים הראו שריקוד משפיע לטובה על הדימוי העצמי שלנו, והצביעו על דימוי עצמי גבוה יותר בקרב אנשים שרוקדים בקביעות.
למתאם המעניין הזה יש מספר סיבות אפשריות:

אישור חברתי הנובע מהשתייכות לקבוצה

מגע – הידוע כחיוני לבריאותנו הנפשית והפיזית

פעילות גופנית הגורמת הפרשת אנדורפינים

כשהדימוי העצמי שלנו הוא גבוה יותר, כל החיים שלנו למעשה נראים אחרת:
מערכות היחסים שלנו תהיינה מועילות עבורנו, נוכל לחתור למטרות שלנו גם בעבודה ובעסקים, נכבד את עצמנו ונדאג גם לרווחה הנפשית ולרמת החיים שלנו. 

לסיכום, הריקוד הוא כלי דו צדדי.
מצד אחד הוא יכול להעניק לנו אינדיקציה על מערכות יחסים, ומהצד השני הוא יכול להשפיע על מערכות היחסים שלנו מבחינה זוגית, חברתית, וכמובן – מערכת היחסים שלנו עם עצמנו.

אם זה נשמע לכם מעניין, ואתם רוצים לחוות את הקסם בעצמכם…
אני כאן בשבילכם 😊
אופיר