אירית סופר – אחות בקרדיולוגיה כי הגיע הזמן לדבר על הלב שלכם !

את אירית תפסתי ב"יום המנוחה" במרכאות, כפי שהיא מכנה, כלומר שישי שבת של כוננות. אנשים רבים מעניקים שירות לציבור הרחב, אבל האושר בקולה כשהיא מדברת על המחלקה שבה היא עובדת 12 שנה ועם ניסיון של 23 שנה, מעורר השתאות. בשבילה ללבוש את המדים בכל יום, זה יום חג, כמו שאומרים 'מורעלת' (:
אירית נשואה ויש לה 4 בנים. הבכור מתגייס באוגוסט הקרוב, הבן שאחריו עולה לי"ב, לבן הבא תחגוג בר מצוה באוגוסט הקרוב (אכן באותו חודש) ובן הזקונים בן 11 וחצי.
איך הקריירה החלה?

"אני ילידת 69 וצעירה לנצח בנפשי. הלכתי ללמוד בבית הספר לאחיות באיכילוב ותמיד סיקרן אותי מה אומר האק"ג. מסתכלים עליו וכאילו קוראים בקלפים ובגלל שנורא ענין אותי לפרש את הסימנים, התחלתי לעבוד בטיפול נמרץ לב בבית חולים וולפסון. מאחר שהיה לי קשה מאוד לעבוד במשרה מלאה כאמא ל – 4 ילדים, ובקרדיולוגיה יש רק משמרות בוקר ולא היה בוולפסון תקן בצנתורים, עברתי לאסף הרופא.
זו רק היתה העברה מבית חולים ממשלתי אחד לאחר, כי מבחינתי, התחלתי את הקריירה בוולפסון שהיה בית ויצרתי בית אחר באסף הרופא.
אני בצנתורים 12 שנה ובקשר ישיר עם טיפול נמרץ לב, כי למטופל שמגיע אנחנו פותחים ישר את העורק הראשי או שאם אנחנו בבית, מזעיקים אותנו והוא בינתיים בטיפול נמרץ. הצלת החיים היא החדר שבו הצוות ואני עובדים וזה החדר הכי אקטיבי בכל בית החולים."
מהן שעות העבודה במחלקה?
"מחלקת צנתורים היא מחלקה של עבודת בוקר 7-15. "
מה קורה למי שיש בעיה לבבית בשעה 17?
"אם אנחנו כבר בבית, מזעיקים אותנו, מתקשרים מהמיון לטיפול נמרץ לב ובמקביל שולחים לרופא את האק"ג כדי שיראה שאכן מדובר באירוע לבבי. אנחנו מחויבים לגור במרחק של 20-30 ק"מ מבית החולים, כיוון שהאחריות שלנו להציל חיים היא עצומה."
האם קיימת סטטיסטיקה שבזכותה אלו שעות הפעילות העדיפות?
"מתוך ניסיון החיים וככל הנראה מדובר בעניין כלכלי, לפיו אין טעם להחזיק צוות רפואי למשך משמרת שלמה שאולי תהיה בה הקפצה אחת או שתיים. יש מונח בשם: 'door to balloon' כלומר, מרגע שהחולה מגיע למחלקת טיפול נמרץ ועד שנכנס לצנתורים ופותחים לו את העורק עם בלון, יכולות לחלוף עד 60 דקות לפי הספרות הרפואית. לכן, מי שגר רחוק לא יכול לבצע כוננות. צוות צנתורים כולל: אחות, טכנאי רנטגן, רופא וטכנאי מכשירים."
אם ניקח צעד אחד אחורה – באילו גילאים ואוכלוסיות מדובר?
1. החל בגיל 25, אך רוב המקרים מתרכזים בגילאי 35-40.
2. ספורטאים שעושים פעילות גופנית קיצונית, כגון מרימי משקולות.
3. מעשנים
4. אנשים שעושים דיאטה חריפה ללא פיקוח.
5. הודים צעירים
6. נהגים (משאיות למשל)
7. גברים
8. נשים בגיל הבלות.

לאילו סימנים לשים לב?
"קודם כל, חשוב לדעת שיש סימנים מקדימים בהם רואים שהעורק מוצר (צר) ואז פותחים אותו, כי כל עורק מוצר הופך לבסוף לחסום ב – 100% מה שמוביל להתקף לב, ממנו חלק נפטר, חלק נשאר עם נזק בלתי הפיך וחלק עם נכות לכל החיים ואלו הסימנים:
1. לחץ בחזה עם הקרנה ליד שמאל, כי ללב יש נטייה לפגוע בצד שמאל, בו הוא שוכן. אם חולה יתלונן שכואבת לו יד ימין, זה יכול להיות חשד למשהו אחר, אך לא לבבי.
2. כשיש כאב בלסת התחתונה – רוב האנשים ייקחו אקמול וילכו לישון. חלק לא יתעוררו וחלק יגיעו לבית החולים. אנשים לרוב יחשבו שאולי יש להם דלקת בשן.
3. צרבת בלתי מוסברת עם הקאות. אני בחיוך אומרת למטופל שאם אכלת סיר מטבוחה ואתה מכיר את עצמך, אתה יודע שייתכן וזו הסיבה להרגשה הגרועה. אך אם אתה חש בשריפה שונה מבפנים, לך להיבדק.
4. זיעה קרה שקורית באופן פתאומי. הזיעה לא תבוא משום מקום, אם ישבת על הכסא וצפית במשחק או קראת ספר.
אלו הם זרקורי אזהרה לכלל האוכלוסיה !
עצה לחיים (:
"אל תקרא לבת/בן הזוג כשאתה מרגיש את הסממנים הללו כדי שיאשרו לך שאתה מרגיש רע. תבקש מהם לקרוא לכוחות הצלה או לבעל מקצוע שמבין בבריאות, כי כל דקה חשובה.
אתן דוגמא: לפני חודש אישה בת 60 מטופחת מאוד, אנרגטית, שיש לה נכדים הרגישה לא טוב, התלוננה על כאבים בחזה, התקשרה לבעלה שאמר שהוא בדרך הביתה. עד שהוא הגיע הביתה, הזעיק אמבולנס והחלו בהחייאה, היא התעלפה, היא הגיעה עם לב דופק אך גזע המוח הלך. 6 דקות אין חמצן במוח והיא הייתה לצמח ובעיני זה נורא.
בעלך איש חירום? אם התשובה היא לא – מה הטעם לקרוא לו?
אדם שחש ברע ונוהג לבית החולים – מסכן את עצמו ואת כל מי שנוסע בכביש לצידו."
הגענו למחלקה ומה קורה הלאה?
"החולה מגיע באמבולנס או עצמאית למיון וקוראים לקרדיולוג. המטרה היא קודם כל לפתוח את העורק. ככל שהוא נפתח יותר מהר, כך קטן הנזק. יש חולים שמאבדים הכרה או מגיעים בשוק ומנשימים אותם במיון.
במידה והוקפצנו, עד שהצוות שלי מגיע למחלקה, החולה מקבל תרופות מדללות דם, תרופות לייצוב הדופק, חמצן ועוד, כדי לשמור על המודינמיקה יציבה (חוקים פיזיים השולטים על זרימת הדם בכלי הדם) – סימני חיים.
השלב הבא הוא להשכיב את החולה על השולחן ולבצע צנתור אבחנתי ובו רואים בו היכן נמצא העורק החסום. לעיתים יש מספר בודד של עורקים חסומים ואז פותחים עם בלון ומשתילים תומכן "סטנד" שתפקידו להשאיר את העורק פתוח כדי שאספקת הדם לאיבר תחזור לתקינות. עם זאת, עד שהאיבר קיבל את אספקת הדם שהייתה נחוצה לו, הוא החל לפתח נמק. במקרה של ריבוי חסימות, לא ניתן להשתיל סטנדים רבים והחולה עלול להגיע לניתוח לב פתוח, בלשון העם 'מעקף'. הסטנד מהווה טיפול מקומי לחסימות מועטות."
הדימוי הכי מתאים הוא 'תוסף מזון'
"רוב האנשים אינם מודעים לכך שחולה שעבר מעקפים או התקף לב, יצטרך ליטול כדורים במשך כל ימי חייו, כמו כדורים לדילול דם, להרחבת כלי דם, לכולסטרול. הדימוי הכי מתאים הוא לכנות את הכדורים הללו 'תוסף מזון' לכל החיים שחובה ליטול כדי לשמור על תקינות תפקוד הגוף. הבעיה היא שאנשים אינם רואים את הפצע ולא כואב להם ובטעות הם חושבים שנרפאו וחלקם הגדול חוזרים אלינו."
פה מגיעים לנקודת האכילס = החולים מרגישים טוב כעבור תקופה קצרה ומפסיקים ליטול את הכדורים, מצבם מדרדר ומזעיקים אותנו בלילה כי אדם שהפסיק לעשן ולקחת את הכדורים חזר למחלקה.
אנחנו אומנם מצילים את האיבר שנפגע, אך לא את כולו. לא כל הנזק נעלם בפתיחה של העורק. כלומר, האיבר נותר עם פגיעה שאותה ניתן להעריך כעבור חודש.
דוגמאות לגורמי הסיכון: גנטיקה – תזונה נכונה, פעילות גופנית לא מבוקרת, סוכרת – להיות מאוזן, יתר לחץ דם – האויב השקט.
פתרונות: בדיקות שגרתיות החל מגילאי 50 פלוס ולשלוח את העובדים אחת לשנה לבדיקות ארגומטריה, דם, מאמץ וכך מונעים מהם חולי.
איך אני, כאדם מן הישוב, יכולה לבחון את הבריאות בעצמי בשגרה?
"תטפסי 5 קומות במדרגות ותראי אם הדופק שלך עלה וחזר למהירות נורמלית או שלאחר הטיפוס יתחילו כאבים בחזה."
הסבר באחוזים
"תפקוד הלב הוא 60% שהם בעצם 100%. כשהלב מתכווץ הוא לא מוציא את כל הדם שבתוכו, כמו שפומפה מתכווצת ועדיין יישארו בה מעט מים. 60% מהדם בלב נזרק לגוף, והשאר, 40% נשאר בלב. אם רמת הפגיעה גרמה ללב לעבוד רק 30%, האדם בעצם חי ללא ספיקת לב."
איזו תופעת לוואי שכיחה כתוצאה מהכדורים שהזכרת?
"דימום לפרק זמן ארוך יותר מהנורמה ואסביר: כדור לדילול הדם תורם להקטנת הסיכוי לקרישיות יתר. החסימה בסופו של דבר נגרמת מקריש דם ש'מתייבש' על החסימה. לדפנות העורקים שלנו נדבק הסוכר, הכולסטרול, העישון ועוד. האזור נהיה צר, כדוריות הדם זורמות בלחץ ומתחילות להיערם האחת על השנייה עד שנוצר 'פלאק' שזה קריש דם, היוצא מכיוון הלב לגוף. קריש הדם יזרום לרוב לכיוונים: ראש/מח, ריאות או ללב."
למה לראש?
"כיוון שהלב סמוך לראש וזה מה שנקרא 'אירוע מוחי'."
הגענו לשעת סיפור…
"אדם בן 37, ספורטאי, הגיע לבית החולים. לאחר בדיקה הסתבר שקריש הדם חסם לו את כל גזע המח. אחרי החייאה, הלב עבד, אך המח מת. כעבור מספר ימים בטיפול נמרץ כללי ובדיקה שהוא חתום על כרטיס 'אדי' הכריזו עליו כעל מוות מוחי. קראו לי מהבית לבצע נתור לב ולאחר בדיקה הסתבר שהלב תקין לחלוטין. באותו יום ביצענו 'הנצלת איברים'. הייתי 6 שעות בחדר ניתוח בו הוציאו מגופו חלקים רבים למען נתרמים רבים. זה היה מחזה בלתי רגיל. ליבו למשל נלקח באותו רגע לבחור עם מחלת לב מולדת שהיה מאושפז בבלינסון.
הגיע בחור אחר ששיחק כדורסל עם חברים במגרש. במהלך המשחק חש כאבים בחזה, איבד הכרה, הזעיקו אמבולנס. פתחנו לו את העורק והוא נשאר עם 30% תפוקת לב, שזה אומר שהוא כל הזמן צריך להיות במנוחה.
ולמקרה האחרון, בחורה שרצתה להתחתן, היתה קצינה בצבא ועשתה דיאטה קיצונית. הלב עובד על אלקטרוליטים של נתרן, אשלגן ומגנזיום שמייצרים חשמל. היא הגיעה עם דום לב ולאחר החייאה ממושכת, הנזק המוחי היה גדול. היא עברה לבית לוינשטיין לשנתיים שיקום. רמת הפגיעה המוחית ירדה, היא הוצאה מהצבא, לא התחתנה ובעת השיקום השתלנו לה קוצב. כיום היא גרה עם הוריה. עצוב לי מאוד לראות אנשים שלא מקשיבים לגוף שלהם ולא מזעיקים את כוחות ההצלה."
את מי את מלמדת כיום?
"אחיות מבתי ספר לסיעוד, אחיות שמשלימות לתואר, אחיות ממחלקת עיניים ולסת שמקבלות מטופלים שעברו התקף לב והן צריכות לדעת את ההשלכות של התקף הלב על איברים נוספים בגוף, פרמדיקים, אחיות מהמערך הקרדיאלי, קורסים של רוקחות בו אני מלמדת על החומרים בהם אנו משתמשים והיעילות שלהם לטיפול בלב, אני מלמדת איך נגרם התקף לב ואיך המחלקה מטפלת בחולים."
האם צריך אופי מסוים כדי לעבוד במחלקת טיפול נמרץ?
"בהחלט. קודם כל להיות אדם אקטיבי בנשמתו, אחראי, אוהב אדם בנשמה, בעל נתינה אין-סופית שמוכן לוותר על שבת, חג ומשפחה למען המערכת. אדם שלא יפחד ממוות ושלא יפחד מלחץ וממצבים חריגים כמו לתפקד לבד בלילה עם רופא ואחות כשמוטלת על כתפיו כל ההחייאה. זו המחלקה היחידה שיש לאחות הרשאות רבות לביצוע פעולות, מתן תרופתי לווריד ומכות חשמל."
ער או מורדם?
"מטופל נשאר ער בזמן הצנתור. צנתור פירושו שמחדירים מחט לעורק. החולה דינמי מאוד כיוון שסובל מכאבים בחזה, הלב לא מתפקד כמו שצריך, הוא עלול להקיא ועוד. לא פותחים את בית החזה או חותכים שום דבר – זה בסרטים (צוחקת) !
חומר הרדמה מקבל רק חולה שנמצא בשוק או שמצבו מדרדר ורק אחרי שהוא נרגע עושים צנתור.
הדרדרות יכולה לנבוע ממצב החמצן בדם או חולה באי שקט ששוכב על המיטה, לא ניתן לנגוע בו ונאלצים להרדים אותו כדי לטפל בו. צנתור חייב להיות בשיתוף פעולה מלא עם החולה. אם ניגע בו והוא יזוז, עלולים לפגוע בחלקים בלב וזה יגרור אסון. רוב האנשים חווים הרדמה מקומית בלבד.
ישנם עורקים רבים בגוף וכמו שאומרים 'כל הדרכים מובילות לרומא', כלומר אם לא מצליחים להתחבר לעורק ביד, עוברים לעורק במפשעה.
עם סיום הצנתור, החולה עובר לטיפול נמרץ לב להשגחה ל – 5 ימים מינימום. לאחר מכן הוא עובר לשיקום בבתי מלון בהם יש חדרים המיועדים לכך. בשיקום הם מקבלים הכוונה מבחינת פעילות גופנית, תזונה, תרופות ואיך להתנהל אחרי התקף לב. מיעוט האנשים שמפנימים את ההסברים."
מה את עושה בזמנך החופשי?
"רוקדת בעיקר ריקודי סמבה וסלסה, מבלה עם חברות בבתי קפה, הולכת לים ומשקיעה זמן איכות עם כל אחד מהבנים בנפרד כיום כיף. אני אדם פעיל כל הזמן ודוגמא אחת היא שכוועד הבית התעסקתי עם פרויקט שיפוץ כל הבניין ומרפסות השמש."
למה את מייחלת בעתיד?
"אני יוצאת בקרוב עם הרצאה לקהל הרחב, בה אסביר לעומק על הדרך להציל חיי אדם. מבחינתי, על פרודונטקס שזו משחת שיניים, יש פרסומת בטלוויזיה בכל ערב – אך על מניעה של התקפי לב אין??? לא ייתכן – מדובר בסיבת המוות מספר 2 בארץ ובעולם וכפי שהבינו הקוראים, לא מדובר במחלה של זקנים בלבד."
אם אציל אנשים או אקטין נזק לאנשים – עשיתי את שלי בעולם.